"בְּנֵי בָנִים - הֲרֵי הֵם כְּבָנִים"

בְּמַאֲמָר זֶה נִלְמַד עַל הַכְּלָל "בְּנֵי בָנִים - הֲרֵי הֵם כְּבָנִים". כְּלוֹמַר: הַבָּנִים שֶׁל הַבָּנִים נֶחְשָׁבִים כְּמוֹ הַבָּנִים. אוֹ בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת, הַנְּכָדִים שֶׁל הַסַּבָּא (שֶׁהֵם בָּנִים שֶׁל הַבָּנִים שֶׁלּוֹ) נֶחְשָׁבִים כְּמוֹ הַבָּנִים שֶׁלּוֹ.

לְגַבֵּי מָה נֶאֱמַר כְּלָל זֶה?

ההלכה היא שתְּרוּמָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה לַכֹּהֲנִים בִּלְבָד.

כֹּהֵן שֶׁהִתְחַתֵּן עִם יִשְׂרְאֵלִית, אִשְׁתּוֹ אֵינָהּ נִהְיֵית כֹּהֶנֶת, אֲבָל מֻתָּר לָהּ לֶאֱכֹל תְּרוּמָה כִּי הִיא אִשְׁתּוֹ שֶׁל כֹּהֵן. וּמַה קּוֹרֶה אִם בַּעְלָהּ נִפְטַר חָלִילָה? תָּלוּי: אִם אֵין לָהּ יְלָדִים מִבַּעְלָהּ הַכֹּהֵן, אָסוּר לָהּ לְהַמְשִׁיךְ לֶאֱכֹל תְּרוּמָה, וְאִם יֵשׁ לָהּ יְלָדִים מִמֶּנּוּ, מֻתָּר לָהּ לְהַמְשִׁיךְ לֶאֱכֹל תְּרוּמָה.

 אִם גַּם בַּעְלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה נִפְטַר וְגַם יְלָדֶיהָ נִפְטְרוּ, אַךְ יֵשׁ לָהּ נְכָדִים… מֻתָּר לָהּ לְהַמְשִׁיךְ לֶאֱכֹל תְּרוּמָה. מַדּוּעַ? כִּי בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵם כְּבָנִים. דהיינו הַנְּכָדִים שֶׁלָּהּ הֵם כְּמוֹ הַבָּנִים שֶׁלָּהּ, וַהֲרֵי אַלְמָנַת כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים מִבַּעְלָהּ הַכֹּהֵן רַשָּׁאִית לְהַמְשִׁיךְ לֶאֱכֹל תְּרוּמָה.

(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי)