אחריות בעל הבהמה על בהמתו
בְּהֵמָה רְעֵבָה הלכה בָּרְחוֹבוֹת, הִבְחִינָה בְּשַׂק גָּדוּשׁ בְּחִטָּה מְשֻׁבַּחַת, הֵחֵלָּה לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ בְּכָל פֶּה, וְתוֹךְ זְמָן קָצָר הִיא כִּלְּתָה אֶת כָּל הַשַּׂק.
בַּעַל הַשַּׂק שֶׁהִנִּיחַ אוֹתוֹ לִזְמָן קָצָר בָּרְחוֹב, חָזַר וּפָתַח עֵינַיִם נִדְהָמוֹת, נֶזֶק רְצִינִי נִגְרַם לוֹ.
בַּמִּקְרֶה הַזֶּה יֶשְׁנָהּ הֲלָכָה מְעַנְיֶנֶת. מִצַּד אֶחָד בַּעַל הַבְּהֵמָה פָּטוּר, וּמִצַּד שֵׁנִי הוּא חַיָּב.
נַסְבִּיר אֶת הַדְּבָרִים: בַּעַל הַבְּהֵמָה פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם דְּמֵי הַחִטָּה הַיְקָרָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לְבַעֲלֵי הַבְּהֵמוֹת רְשׁוּת לָתֵת לְבֶהֱמוֹתֵיהֶם לְהַלֵּךְ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וּבְכָל זֹאת הוּא חַיָּב לְשַׁלֵּם אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהוּא חָסַךְ בְּכָךְ שֶׁעַכְשָׁיו הוּא לֹא צָרִיךְ לָתֵת לִבְהֶמְתּוֹ אֲרוּחַת צָהֳרַיִם.
כַּמָּה עָלָיו לְשַׁלֵּם? לְפִי שִׁיטָה אַחַת עָלָיו לְשַׁלֵּם אֶת סְכוּם הַכֶּסֶף שֶׁשָּׁוֶה הַקַּשׁ אוֹ הַתֶּבֶן שֶׁהוּא רָגִיל לָתֵת לִבְהֶמְתּוֹ לֶאֱכֹל.
"זֶה נֶהֱנֶה" - הַיְּהוּדִי שֶׁהִתְגּוֹרֵר בַּבַּיִת; "וְזֶה לֹא חָסֵר" - בַּעַל הַבַּיִת, לֹא הִפְסִיד מְאוּמָה.
