"אוֹנָאַת מָמוֹן"
איסור "אוֹנָאַת מָמוֹן" פירושו - אִסּוּר לְהַשִּׂיג מָמוֹן בְּדֶרֶךְ בִּלְתִּי יְשָׁרָה.
התורה אוסרת לִמְכֹּר חֵפֶץ בִּמְחִיר יָקָר מֵעֶרְכּוֹ הָאֲמִתִּי, מִבְּלִי שֶׁהַקּוֹנֶה יוֹדֵעַ זֹאת. כְּלוֹמַר: זְכוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹכֵר לוֹמַר לַקּוֹנֶה: " מְחִירוֹ שֶׁל קִילוֹגְרָם מְלָפְפוֹן הוּא שִׁשָּׁה שְׁקָלִים, וַאֲנִי מוֹכֵר בְּשִׁשִּׁים שְׁקָלִים, כי ככה מתחשק לי..' - זֶה מֻתָּר. יִרְצֶה הַקּוֹנֶה לִקְנוֹת - יִקְנֶה. לֹא יִרְצֶה - לֹא יִקְנֶה. אַךְ אִם הַקּוֹנֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם מְחִיר יָקָר, אֲזַי הַמּוֹכֵר עוֹבֵר עַל אִסּוּר הוֹנָאָה.
הֲלָכָה זוֹ מִתְיַחֶסֶת גַּם אֶל הַקּוֹנֶה. אִם הַמּוֹכֵר דּוֹרֵשׁ מְחִיר זוֹל מִפְּנֵי שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּחִיר יָקָר יוֹתֵר, חַיָּב הַקּוֹנֶה לוֹמַר לַמּוֹכֵר: "אֲנִי שָׂמֵחַ לִקְנוֹת בְּזוֹל, אֲבָל עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁהַמְּחִיר שֶׁל הַחֵפֶץ יָקָר יוֹתֵר וְאַתָּה יָכוֹל לְקַבֵּל עָלָיו יוֹתֵר כֶּסֶף".
