אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם

אָדוֹן כֹּהֵן נוֹהֵג לָצֵאת עִם יְלָדָיו אֶל הֶחָצֵר מִפַּעַם לְפַעַם וּלְשַׂחֵק עִמָּם בְּכַדּוּר.
בְּאַחַד הַיָּמִים אָדוֹן כֹּהֵן חָבַט בַּכַּדּוּר בְּחָזְקָה, הַכַּדּוּר עָף גָּבוֹהַּ וְנָחַת עַל מְכוֹנִית שֶׁעָמְדָה מִחוּץ לֶחָצֵר. מֵעָצְמַת הַמַּכָּה נִשְׁבְּרָה הַמַּרְאָה שֶׁל הַמְּכוֹנִית.
אָדוֹן כֹּהֵן יָצָא מִיָּד מֵחֲצֵרוֹ, בִּקֵּשׁ מִילָדָיו שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ פֶּתֶק וָעֵט, וְרָשַׁם עָלָיו: "בַּעַל מְכוֹנִית נִכְבָּד! שְׁמִי א. כֹּהֵן. פָּגַעְתִּי בַּמַּרְאָה שֶׁלְּךָ, נָא צוֹר עִמִּי קֶשֶׁר כִּי בִּרְצוֹנִי לְשַׁלֵּם עַל הַנֶּזֶק שֶׁעָשִׂיתִי לְךָ. קַבֵּל נָא אֶת הִתְנַצְּלוּתִי".
- "אַבָּא!", שָׁאַל אַחַד הַיְלָדִים, "לָמָּה אַתָּה צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ? הֲרֵי לֹא הִזַּקְתָּ לוֹ בְּכַוָּנָה?".
- "שְׁאֵלָה יָפָה שָׁאַלְתָּ, וְהַתְּשׁוּבָה עָלֶיהָ כְּתוּבָה בְּמַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא דַּף כ"ו: הַתלמוד אוֹמֶר שֶׁ'אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם- בֵּין שׁוֹגֵג וּבֵין מֵזִיד'. כָּךְ לוֹמְדִים מִפְּסוּקֵי הַתּוֹרָה, שֶׁאָדָם חַיָּב לְשַׁלֵּם עַל כָּל נֶזֶק שֶׁעָשָׂה וַאֲפִלּוּ לֹא הִתְכַּוֵּן לְכָךְ. גם אָדָם שֶׁהָלַךְ לִישֹׁן לְיַד חֲפָצִים, וּבְמַהֲלַךְ שְׁנָתוֹ הוּא נִתְקַע בַּחֲפָצִים וְהִזִּיק אוֹתָם - חַיָּב לְשַׁלֵּם עַל הַנֶּזֶק.