אַבַּיֵּי
הָאֲמוֹרָא אַבַּיֵּי הָיָה יָתוֹם מִיַּלְדוּת מֵאָב וּמֵאֵם. אָבִיו שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה כַּיְילִיל הַכֹּהֵן נִפְטַר עוֹד בְּטֶרֶם לֵידָתוֹ, וְאִמּוֹ נִפְטְרָה זְמַן-מָה אַחַר לֵידָתוֹ.
רַבָּה, אָחִיו שֶׁל כַּיְילִיל, שֶׁהָיָה דּוֹדוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי, נְטָלוֹ תַּחַת חֲסוּתוֹ וְהוּא קָרָא אֶת שֵׁם הַתִּינוֹק "נַחְמָנִי" עַל שֵׁם סָבוֹ, אָבִיו שֶׁל רַבָּה וְשֶׁל כַּיְילִיל. אַבַּיֵּי נִמְסַר לְאוֹמֶנֶת שֶׁתְּגַדְּלֶנּוּ, וְאַבַּיֵּי הַיָּתוֹם הֻרְגַּל לְכַנּוֹתָהּ "אִמָּא", וּבֶאֱמֶת פְּעָמִים מִסְפָּר מוּבָאִים בַּגְּמָרָא דִּבְרֵי חָכְמָה שֶׁאָמַר אַבַּיֵּי, וְהוּא מִתְבַּטֵּא: "אָמְרָה לִי אֵם" וְכַוָּנָתוֹ לְאוֹתָהּ אוֹמֶנֶת שֶׁגִּדְּלַתּוּ.
אָמְנָם שְׁמוֹ הָיָה נַחְמָנִי, אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל רְגִילִים לְכַנּוֹתוֹ "אַבַּיֵּי". רַב שְׁרִירָא גָּאוֹן כּוֹתֵב, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁרַבָּה גִּדֵּל אֶת אַבַּיֵּי, הוּא לֹא רָצָה לְכַנּוֹתוֹ בַּשֵּׁם נַחְמָנִי, כְּשֵׁם אָבִיו, וְהוּא כִּנָּהוּ אַבַּיֵּי מִלְּשׁוֹן אַבָּא, כָּךְ נָהַג רַבָּה כָּבוֹד בְּאָבִיו. יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי כִּנּוּי זֶה מַשְׁמָעוֹ רָאשֵׁי הַתֵּבוֹת שֶׁל הַפָּסוּק "אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם".
רַבָּה הָיָה גַּם בֵּין רַבּוֹתָיו שֶׁל אַבַּיֵּי, וּפְעָמִים אֲחָדוֹת מוֹצְאִים בַּגמרא שֶׁרַבָּה הָיָה אוֹמֵר לִפְנֵי אַבַּיֵּי דְּבַר מָה, וְרֶגַע אַחַר כָּךְ דָּבָר הָפוּךְ, וְהַכֹּל כְּדֵי לְחַדֵּד אֶת מֹחוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי, שֶׁיִּתְרַגֵּל לַחֲשֹׁב וּלְהָבִין אֶת הַנֶּאֱמָר לוֹ, וְאִם יֵשׁ בַּדָּבָר קֻשְׁיָה - יַקְשֶׁה.
