אֵרוּסִין ונִּשּׂוּאִין
אַחַת הַדְּרָכִים שֶׁבָּהֶן אֶפְשָׁר לְקַדֵּשׁ אִשָּׁה הִיא עַל יְדֵי כֶּסֶף.
הַאִם לאחר קידושי הכסף הֵם כְּבָר נְשׂוּאִים? עדיין לֹא. הֵם רַק מְאֹרָסִים. אָסוּר לָאִשָּׁה לְהִתְחַתֵּן עִם אָדָם אַחֵר, אֲבָל עֲדַיִן יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁכְּלַפֵּיהֶם הִיא אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת אִשְׁתּוֹ לְגַמְרֵי. לְמָשָׁל, אִם הָאִשָּׁה נִפְטְרָה אַחֲרֵי הָאֵרוּסִין, הַבַּעַל אֵינוֹ יוֹרֵשׁ אֶת נְכָסֶיהָ.
כֵּיצַד הִיא נִהְיֵית אִשְׁתּוֹ לְגַמְרֵי? עַל יְדֵי נִשּׂוּאִין.
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים כִּי נִשּׂוּאִין נַעֲשִׂים עַל יְדֵי חֻפָּה.
כֵּיצַד עוֹשִׂים חֻפָּה?
יֶשְׁנָם מִנְהָגִים שׁוֹנִים, אַךְ בְּדֶרֶךְ כְּלָל נוֹהֲגִים שֶׁהֶחָתָן וְהַכַּלָּה עוֹמְדִים תַּחַת יְרִיעָה פְּרוּסָה. זוֹהִי הַחֻפָּה. תַּחַת הַחֻפָּה מְבָרְכִים אֶת בִּרְכוֹת הַנִּשּׂוּאִין.
