"אֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ"
ישנה הֲלָכָה מְעַנְיֶנֶת וַחֲשׁוּבָה הנקראת: "אֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ".
לְגַבֵּי מָה נֶאֶמְרָה הֲלָכָה זוֹ?
הֲלָכָה הִיא שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְהָעִיד בְּבֵית דִּין אִם יָדוּעַ שֶׁהוּא גַּנָּב אוֹ שַׁקְרָן, כִּי אי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין לַאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה.
הָיוּ אֲנָשִׁים רוֹעֵי צֹאן, שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וְהָיוּ לוֹקְחִים אֶת צֹאנָם לִרְעוֹת בִּשְׂדוֹת זָרִים, ועברו על איסור גזל. לָכֵן בְּאוֹתָם יָמִים לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים רוֹעֵי צֹאן כְּעֵדִים בְּבֵית הַדִּין, כִּי רוֹעֵי הַצֹּאן הָיוּ חֲשׁוּדִים לַעֲבֹר עַל אִסּוּר גָּזֵל.
אֲבָל לעומתם,יֶשְׁנָם רוֹעֵי צֹאן שֶׁאֶפְשָׁר לְקַבֵּל אוֹתָם בְּבֵית הַדִּין כְּעֵדִים. מִי הֵם? רוֹעֵי צֹאן הָרוֹעִים צֹאן שֶׁל אֲחֵרִים וְלֹא אֶת הַצֹּאן הַשַּׁיָּךְ לָהֶם. רוֹעֵה צֹאן כָּזֶה אֵינוֹ חָשׁוּד לְהִכָּנֵס לְשָׂדוֹת שֶׁל אֲחֵרִים. מַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁ"אֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ". מכיוון שהַצֹּאן אֵינוֹ שֶׁלּוֹ, הוּא אֵינוֹ מַרְוִיחַ מִכָּךְ שֶׁהוּא גּוֹזֵל עֲבוּרָם מַאֲכָל, וְהַכְּלָל קוֹבֵעַ שֶׁאֵין חוֹשְׁדִים בְּאָדָם שֶׁעָבַר עֲבֵרָה אִם אֵין לוֹ מִמֶּנָּה כָּל רֶוַח.
