מאן אינון מארי חושבנא

וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וגו' (ד, לט). 

ו', על דרך אומרם ז"ל בספר הזוהר (ח"ג קעח.) וז"ל מאן אינון מארי חושבנא, אינון דבכל לילה עבדין חושבנא בנפשייהו במה דעבדין בההוא יומא ומתקנין ארחייהו וכו', עד כאן:

 והנה אם האדם עושה כדבר הזה דבר יום ביומו, ירגיש במעשיו הרעים וישוב על השגגות ויתודה על העבר, וזולת זה לצד מיעוט הרגשתו בהם יתמיד עשות כהם וגדולים מהם, וגם כי ישוב לא יזכור את אשר עברוהו להתוודות עליהם, ולזה צוה משה במאמר וידעת היום, פירוש שבכל יום ידע מעשהו של אותו יום, והוא דרך מארי דחושבנא, ובזה והשבות אל לבבך שלא יתמיד בהם ואין צריך לומר שלא יוסיף להרע:

 ז', על דרך אומרם בספר הזוהר (ח"ג יג - רלג) כי יום שהנפש באה מעולם העליון משביעה ה' על התורה ומתרה בה בעונשין מרובים וביעודים מרובים אם תטיב, ועיין בספר הזוהר, וכנגד יום זה אמר וידעת היום, פירוש היום שנסע שיזכור יום נסיעת נפשו מעולם העליון בכמה התראות, וזה ישיב אל לבו וכו':

אור החיים הק' - בפרשתנו