טעם שהזכיר יעקב מספר עשרים שנה
זה עשרים וגו' (לא, לח).
טעם אומרו עשרים שנה, כי לצד זמן מועט ישתמר הגנב והרמאי מעשות רע אבל לא לאורך הזמן, לזה אמר זה עשרים שנה וכולם שוים לטובה ודבר זה אין לקחת ממנו הוכחה אם היה יעקב עם אדם בלתי מרגיש ברמאות, לזה אמר "עמך" הראית בי מימיך עול, והוכיח הוכחות מוכיחות כאשר אבאר בס"ד.
