טעם הראשון מדוע הבטה בנחש הנחושת ריפאה

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי (כא ח)

הָאֶחָד, תְּשׁוּבַת הַגָּדֵר, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, הִנֵּה מִי גּוֹרֵם לַנָּחָשׁ לִנְשֹׁךְ, הוּא חֵטְא בְּנֵי אָדָם, דִּכְתִיב (קהלת י יא) 'אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ'. וּכְשֶׁאֵין לַחַשׁ, יֵעָשֶׂה הַנָּחָשׁ דּוֹמֵם, כַּנָּחָשׁ אֲשֶׁר אֵלָיו יַבִּיטוּ כְּשֶׁיִּנְשְׁכֵם נָחָשׁ. וְזוֹ הִיא הֶעָרַת הַבָּטָתָם בַּנָּחָשׁ הַדּוֹמֵם, לוֹמַר אֶל זֶה אַבִּיט לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ לִדֹּם מִלְּדַבֵּר עוֹד, וּבָזֶה עוֹשִׂים עֲזִיבַת הַחֵטְא:

אור החיים - בפרשתנו