וראשו מגיע השמימה
אלה הדברים אשר דבר משה וגו' (א, א).
כתב רבינו האור החיים הק': "ירמוז על דרך מה שאמרו בגמ' (יומא יט:) אמר רבא ודרבת בם ולא בדברים אחרים עד כאן, מכאן שאסור לדבר זולת בדברי תורה ויראה, והודיע הכתוב כי משה רבינו ע"ה "אלה" הם "הדברים" אשר דיבר כל ימיו מעצמו, לבד הדברים אשר ציוה מה' לדברם, הא למדת שקיים ודברת בם, ודבריו אלה כל רואה יעיד כי כולם דברי תורה וחכמה ומוסר עכ"ל.
ויש להפליא, הלא משה רבינו ע"ה בן שמונים שנה היה קודם שקבל התורה ומלך בכוש ימים רבים, ואיך כל ימיו לא דיבר אלא דברי תורה.
ויש לומר זהו ענין סוד ליראי ה' ולחושבי שמו אע"פ שעוסקים ומדברים בעניני העולם הזה מכל מקום מחשבתם קשורה ודבוקה בהשי"ת כל הימים וכל דבריהם בקדושה.
וכמו שידענו מזה מדברי איש האלקי הבעש"ט זי"ע שדיבר עם תלמידיו סיפורי מעשיות מעניני העולם הזה והמה דברים גבוהים העומדים ברומו של עולם.
וזהו מה שאמרו בגמ' "אמרו עליו על רב שלא שח שיחה בטלה כל ימיו" ואיך אפשר זה, אך לפי הנ"ל ניחא.
והנה מה שאמרו בגמ' "אמרו עליו" על רב, הלשון אמרו עליו מוכח שרק אחרים אמרו עליו השבח הזה ולא הוא בעצמו כי לא נכון להשתבח בעצמו אף בכאלה.
וכן מצינו לרבי יוחנן בן זכאי, הוא היה מונה שבחן אבל הם בעצמם לא ידעו להם שום מעלה או שבח, יהללך זר ולא פיך.
