המצפים ומשתוקקים לשבת קודש
וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם (לא, טז).
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אוֹמְרוֹ (בראשית לז, יא) וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר, פֵּרוּשׁ, מַמְתִּין וּמְצַפֶּה מָתַי יָבֹא. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְצַוּוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַשַּׁבָּת כִּדְבַר טֹרַח, לְצַד מְנִיעַת מְלֶאכֶת הָרָצוֹן וּמְצֹא הַחֵפֶץ, אֶלָּא צְרִיכִין לִשְׂמוֹחַ בּוֹ בִּשְׁלֵמוּת הָרָצוֹן וְחֵפֶץ בַּדָּבָר וְתָמִיד יִהְיֶה מַמְתִּין וּמְצַפֶּה מָתַי יָבֹא, וְאוֹמְרוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, לִשְׁלֹל הַכַּוָּנָה כְּחֵפֶץ מִצְוַת הַשַּׁבָּת לְמַרְגּוֹעַ הַגּוּף וּלְעֹנֶג אֲשֶׁר יִתְעַנָּג, אֶלָּא לְצַד עֲשִׂיַּת מִצְוַת הַשַּׁבָּת, וְלֹא לְתַכְלִית הַמֻּרְגָּשׁוֹת.
