שימור מצת אפיקומן לסגולה
שאלה:
נהגנו לשמור חתיכת מצה שנותרה מה'אפיקומן' כסגולה. אך לפעמים התפתח 'עש' בשקית שבה אוחסנו המצות.
במוצאי חג הפסח השנה עלה רעיון לשמר את המצה בטבילתה בתוך 'לק', חומר שקוף, שימנע ממנה להתקלקל, וכך נוכל גם להניח אותה בצורה מכובדת בין כלי הנוי במדף מיוחד.
חששתי שאולי הדבר כרוך ב'בל תשחית' (אם לא בביזוי אוכלין), אך גם כך לא אוכלים את המצה הנשמרת לסגולה. האם ישנה בעיה הלכתית לעשות זאת?
תשובה:
נהגו ישראל קדושים להצניע חתיכת מצה מהאפיקומן בבית כסגולה לשמירה מגזלנים ומשריפות. סגולה זו מובאת גם בספרי הפוסקים.
מאחר שהמצה עומדת לשמירה ולא למאכל, אין מניעה לעשות בה פעולות שימור אף כאלו שימנעו את אכילתה [ולא מצאנו מפקפקים לומר שאם אינה ראויה לאכילה שוב אין בה את הסגולה של שיירי מצוה], ומכל מקום יש להזהר שלא להניחה בדרך בזיון משום ביזוי אוכלין. ולכן יש שכתבו להיזהר שלא לתלותה כשם שאין תולים לחם, ויש שכתבו שדווקא כשתולים בסל הוא קשה לעניות אך כשתולים באופן אחר לשמירה אין חשש.
הדברים אמורים גם בחתיכת מצה בשיעור של 'כזית'. בפחות משיעור זה הדבר קל אף יותר, שהרי דעת הפוסקים לגבי שיירי מאכל בפחות מכזית, שמותר להשליכם ואין בהם חשש הפסד אוכלין. ומה שהצריכו לנהוג כבוד אף בפירורים היינו שלא לבזותם, ובאופן של שימור נראה שאין בכך בזיון ואין חשש.
מקורות לעיון והרחבה: באר היטב סימן תעז ס"ק ד. שערי תשובה שם בשם קיצור של"ה. שפת אמת פסח תרנ"ב. וראה פסקי תשובות שם. לעניין פחות מכזית, ראה פרי מגדים סימן רצ"ו א"א סק"ג. וראה בשולחן ערוך סימן קעא סעיף א.
