שוכר דירה לנופש איך יתנהג בנוגע למזוזה

שאלה:
שוכר דירה לנופש איך יתנהג בנוגע למזוזה האם צריך לקבוע מזוזה?
תשובה:
בימות הקיץ יש נוסעים לכמה שבועות לנופש ושוכרים דירה, ויש ליזהר אף בשוכר מנכרי, שחייבין לקבוע מזוזה אחר שלשים יום, והאמת שגם בשוכר מיהודי שיש שם מזוזה, מ"מ אם אינו מדקדק במצוות, מצוי שהמזוזות פסולות וצריך לבדוק המזוזה כיון שאין לה חזקת כשרות, שהיום הוכח בבדיקות שרוב המזוזות פסולות, ומארץ ישראל בעו"ה מפיצים בעולם כולו מזוזות פסולות, ולכן מדינא חייב לבדוק כאן משלשים יום והלאה שנתחייב מדרבנן במזוזה, ואי אפשר לסמוך היום על רוב או חזקה שסתמן היום לאו בחזקת כשרות.
אמנם היוצא מבית של ישראל, אף שהוא דר שם בשכירות אסור לו ליקח עמו המזוזות, ויש סכנה בדבר, וכמבואר בב"מ קב א, ובעיני ראיתי יהודי שהניח ביתו בלי מזוזה שלקחם עמו, והוא צעיר לימים ונפטר מיד שנכנס לביתו החדש במזוזות אלו, ולכן אפילו אם אין המשכיר מוכן לנכות מהשכר דירה עבור זה, אכתי זכותו רב שמזכה יהודי במצות מזוזה, וגם חייב מדין ערבות להשתדל שיניחו מזוזה, ועכ"פ שלא להורידו אם הבעה"ב יהודי אף על פי שאינו שומר תורה ומצוות, אבל בדירה של נכרי לא יניח לפי שאינו משמר המזוזה ומיהו נראה דגם בדירה של עכו"ם אם הבית עומד שישכירהו יהודי שלא יקבע בו מזוזה כשירה כדין, צריך להשאיר המזוזה דאין לחשוש בכה"ג שהעכו"ם יזלזל במזוזה (וצ"ב בשכר דירה והניח מזוזה כדין ועזב והניחם למשכיר שהוא שלו, כיון שלרוב הפוסקים השוכר אינו חייב מה"ת, וא"כ כשקבע הוה בפטור, והמשכיר הרי חייב מה"ת יש להסתפק אם ראוי להחמיר מדין תעשה ולא מן העשוי, ועיין מש"כ בח"ב סימן תקנ"ב).
ונראה דרשאי גם לנכות ההוצאה מכסף מעשר, שלא גרע צורך נפשו מצורך גופו, ובפרט במצות מזוזה שמי שאינו זהיר בזה, ח"ו בעונש קיצור ימים כדאיתא בשו"ע ר"ס רפ"ה, ולכן אף אם החייב במזוזה עשיר, הלוא בזה נחשב כעני ויכול ליתנו לו כצדקה, ורק אם יודע שהבעה"ב אין רצונו במזוזות אלו יזרקם, מותר לו ליטלם, ואדרבה חייב ליטול אותם שלא יגרום בזיון כתבי קודש.
ושמעתי הוראה לבית היתומים דסקין (כמדומני מהגרי"ח זוננפלד זצ"ל) שהכסף שניתן לעזור ליתומים, מותר להם ליקח מהכסף לבדוק מזוזות בעיה"ק שמציל מיתמות!
האם מותר לקבוע המזוזה בדבק
שאלה:
האם מותר לקבוע המזוזה בדבק או שצריך לקבוע במסמרים?
תשובה:
ביו"ד רפ"ט (סעיף ד') כתב המחבר כיצד קובעה ימסמרנה במזוזת הפתח יחפור בה חפירה ויקבענה בה, והיינו שיחברנו חיבור גמור חזק, א"כ גם בדבק מועיל כיון שלא יפול.
ולפי זה מסמרים לאו דוקא, ויכול לקבוע גם בדבק, אבל חוששני בזה כיון שבקל יוכל ליטלו משם וקביעותו עראי, אולי לא מועיל ד"ובשעריך" משמע שיהא קבוע בשער, וכן משמע ברמב"ם פ"ה ה"ח שכ': "תלאה במקל פסולה שאין זו קבועה", ומשמע דהפסול לא משום דלא נייח, אלא שאין כאן קביעות, ואנן קבועה בשער בעינן, ולכן בנייר דבק לבד מלמעלה ומלמטה לכתחילה דעתי שלא לקבוע כן, דאפשר דבזה לא חשיב קביעות, ועיין בפ"ת שהביא מדרכי נועם דלמצוה צריך לכתחילה שתהא קבועה במסמרים ע"ש, והיינו שלמצוה צריך דרך בנין קבוע היטב וכמ"ש.
והטעם נראה שלכתחילה צריך לבטל המזוזה לבית, ולכן מצות התורה לקובעו, והיינו באופן שקובעים בקביעות והיינו בדבק ממש. אבל בנייר דבק מלמעלה ומלמטה לבד, שאינו נופל אבל לא נתבטל כחלק מזוזת הבית לכתחילה אין לעשות כן, אבל בדיעבד מהני, וכדמשמע בדברי הב"ח בסימן רפ"ט ד"ה תלאה: "במקל ולא קבעה פסולה כו'" וקאמר בגמ' מ"ט בשעריך בעינן, פירוש בשעריך משמע שיקבענה בשעריך "והרי לא קבעה שתהא נחה ולא תלויה ומתנדנדת באויר הפתח" עכ"ל. ומבואר שאין הפסול משום שצריך קבוע בשער, אלא משום דבעינן "נחה" ולא "מתנדנדת", ולפי"ז פשוט שבנייר דבק כשר, כיון שאינו מתנדנד אבל לכתחילה יש לקובעו בחיבור גמור וכמ"ש, ועיין בערוך השולחן סי' רפ"ט סעיף ט"ו שמתיר בדבק.