קייטרינג שהביא בטעות קידושא רבה לבית הכנסת בלא הזמנה
שאלה:
אני גבאי של בית הכנסת בשכונתינו. בכל שבת מברכים אנו עורכים 'קידוש' בבית הכנסת, ומידי פעם גם בשאר שבתות, אם יש שמחה או יארצייט לאחד המתפללים. יש לנו קייטרינג קבוע, שבמקרה שצריך להזמין קידוש, אני מתקשר אליו ומזמין את 'הקידוש הרגיל', הוא כבר יודע את הכמויות, ויש לו אף מפתח של מטבח בית הכנסת, שאליו הוא נכנס לבד ומסדר את המאכלים במקומם.
בערב שבת האחרונה לאחר מנחה, ניגש אלי אחד המתפללים, ושאל 'למי יש קידוש השבת?'. עניתי לו שלא ידוע לי על קידוש, והוא שאל 'אז למה יש במטבח של בית הכנסת צ'ולנט על הפלטה?'. כמובן שירדתי מיד למטבח, וראיתי שכדבריו כן הוא, כל המוצרים המיועדים לקידוש היו מונחים במקומם, אך לא ידוע לי על מישהו שהזמין את הקידוש, ואף כשביררתי אצל המתפללים, אף אחד מהם לא ידע מי הזמין את הקידוש.
כיון שהשעה היתה מאוחרת, ולא היה ניתן להתקשר לבעל הקייטרינג, ומאידך היה ידוע לי כי התבשילים יתקלקלו אם ישארו עד מוצאי שבת, הכרזתי לאחר התפילה בשבת בבוקר כי נערוך קידוש.
במוצאי שבת, התקשרתי לבעל הקייטרינג, והוא ידע מיד במה מדובר; 'היה כאן לחץ גדול מאוד ביום שישי, ולא זכרתי אם גם אתה הזמנת קידוש או לא. אז ליתר ביטחון הבאתי לכם קידוש, כי היה יותר גרוע מבחינתי אם היה מתברר שהזמנתם ולא הבאתי את ההזמנה.
עכשיו לגבי התשלום - תחליט לבד אם לשלם לי על הקידוש הזה או לא'. האם עלי לשלם על הקידוש?
תשובה:
הדבר מצוי שכשמזמינים קייטרינג לשמחה וכדומה, מוצאים בתוך המשלוח מאכלים נוספים, שלא הוזמנו. ובמקרה שאי אפשר לדבר עם בעל הקייטרינג, והמוצרים יתקלקלו אם לא ישתמשו בהם, הרי שמצד 'השבת אבידה' יש על הקונה לנסות למכור את המאכלים, בכדי להציל את הבעלים מהפסד (סי' רסז סעי' כד וש"ך ס"ק טז, סי' רצב סעי' טו-יז). וכן אם בעל השמחה עצמו רוצה לקנותם, הוא יכול לקנותם לעצמו (שהרי הם עומדים למכירה. ראה ש"ך סי' שנט ס"ק ד). ואם אחרים היו מוכנים לקנות רק בחצי מחיר וכדומה, יכול גם הוא לקנותו במחיר זה (בפוסקים מוזכר ש'דמי בשר בזול' הוא שני שליש מהמחיר המלא [סי' שמא סעי' ד], אך אין זה כלל מוחלט, והכל לפי הענין כמה היו מוכנים לשלם על ההנאה.
אמנם במקרה שלנו נראה שאין לחייב את בית הכנסת מדין 'נהנה', שהרי הגבאי בעצמו לא נהנה, אלא המתפללים שאכלו את המאכלים, ומאידך בעל הקייטרינג עצמו ידע שלא יוכל לגבות מכל אחד ואחד מה שאכל, ואף על פי כן החליט שמספק עדיף לו להביא את המאכלים, ולא להסתכן באי-הספקת הזמנה, והרי זה בבחינת אבידה מדעת והפקר (ראה נתיה"מ סי' רסא ס"ק א. וכך מוכח גם מדבריו של בעל הקייטרינג שאמר 'תחליט לבד אם לשלם לי', כי הוא מבין בעצמו שאין לו תביעה ממונית). ומכל מקום נכון להתפשר קצת, ולשלם לו לפי הענין.
