עשרה בטבת שחל ביום ו', והכהן קיבל עליו שבת, האם יכול לישא כפיו
שאלה:
עשרה בטבת שחל להיות בערב שבת, והנה כהן אחד קיבל עליו שבת מבעוד יום ונכנס לבית הכנסת, ומצא שהציבור עדיין אוחזים בחזרת הש"ץ של מנחה. אחד המתפללים נגש אליו ואמר לו טוב שהגעת, יש לנו רק כהן אחד, ואנו מבקשים ממך שגם אתה תעלה לברכת כהנים, והנה הכהן נכנס במבוכה מצד אחד כבר קבל שבת ואיך יעלה לברכת כהנים, אך יתכן שאם אמרו לו לעלות, אם לא יעלה עובר בעשה, מה יעשה הכהן?
תשובה:
בחשוקי חמד מגילה (דף ל ע"ב) כתבנו לדון האם חמשה מתפללים שקבלו שבת, יכולים להצטרף לחמשה מתפללים שעדיין לא קראו בתורה ויחל. והבאנו שם שכתב הט"ז (סימן תר סק"ב הו"ד במשנ"ב סק"ז) שאם הביאו להם שופר לאחר שקבלו שבת, יתקעו בלא ברכה, משום שהקבלה היתה בטעות, שאילו היו יודעים שהשופר בדרך, לא היו מקבלים את השבת. ולכאורה גם בעניננו אולי נאמר שהקבלה היתה בטעות.
אך מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל אמר לי דלא כל דבר עושה טעות, וכדי לקבוע שהקבלה היתה בטעות חייבים אנו להיות משוכנעים ובטוחים שבשום אופן לא היה מקבל עליו שבת מחמת סיבה זו, ולכן מצות שופר שהוא תקפו של יום, ברור לנו שלא היה מקבל שבת אילו היה יודע שיביאו שופר, אבל קריאת ויחל אין היא אלא מצוה אחת ממצוות התענית, אבל לא מצינו שהיא עיקרו של התענית, אין בהעדרה להפוך את קבלה לטעות, וביחוד שקריאת ויחל מן הסתם דומה היא לקריאת התורה שחיובה בעיקר על הציבור.
ונראה דהוא הדין כאשר עשרה בטבת חל באחד מימות החול, וחלק מהמתענים כבר התפללו ערבית, אינם יכולים לצרפם לקריאת ויחל, כמו שכתב השו"ע (סימן ל ס"ה) שאם התפלל תפלת ערבית מבעוד יום עד שלא הניח תפילין אין לו להניחם אח"כ. וכתב המשנ"ב (ס"ק יז) ואפילו עוד היום גדול קודם שקיעה, לפי שכבר עשאו לזמן הזה לילה, וזמן שכיבה בקריאת שמע ותפלה של ערבית, ואם יניח בו תפילין יחזור ויעשהו יום, והרי הן שתי קולות שסותרות זו את זו, וסיים המשנ"ב שיניחן בלא ברכה.
ונראה שבעניננו יכול לעלות לדוכן ולקיים מצות עשה של ברכת כהנים. משום שכתב המשנ"ב (סימן רסא ס"ק כח) לחלק בין ציבור שקבלו עליהם שבת שהוא חמור ואסורים בכל השבותים, לבין יחיד שקבל עליו שבת, שדינו כבין השמשות ומותר בכל השבותים, וא"כ דברי הט"ז שדן האם מותר לתקוע בשופר, מיירי בציבור שקבלו עליהם שבת, שאסורים בשבות, משא"כ יחיד שקבל עליו שבת מותר בשבות, והוא הדין שיכול לברך ברכת כהנים, עכ"פ בלי ברכה.
והנה בשו"ת התעוררות תשובה (או"ח סימן תעב) נסתפק במי ששכח לומר הלל בערב שבת וכבר קיבל עליו שבת האם יכול לאמרו, וכתב שאם גם בלילה עדיין חנוכה יכול לאמרו, אך אם מיירי ביום השמיני, לא יוכל לאמרו לאחר שקיבל עליו שבת דנראה כתרתי דסתרי, כיון שכבר קיבל שבת שוב עבר וחלף היום ואיננו עוד חנוכה, ולכן יקרא בלא ברכה, וכן בכל ימי החנוכה אם כבר התפלל ערבית, יקרא בלא ברכה כיון שהלל אפשר לקרוא רק ביום, יעו"ש. הרי שחילק ההתעוררות תשובה, בין קיבל שבת, להתפלל ערבית, שבקבלת שבת, עדיין יום אצלו, ורק שיש לו דיני שבת, משא"כ כשכבר התפלל ערבית, שיש לו כבר דיני לילה, ולפי זה בעניננו שרק קיבל שבת ולא התפלל ערבית, לכאורה יוכל לשאת כפים דאין כאן תרתי דסתרי, שהרי גם בשבת יש נשיאת כפים.
לסיכום:
הכהן יעלה לדוכן כדי לזכות הציבור בברכת כהנים, והיא מצוה דרבים שרבי אליעזר שחרר עבדו כדי להשלים מנין, אך לענין ברכה צ"ע ונראה שכיון שיש שם עוד כהן, יבקש ממנו שיוציאנו בברכתו.
