עליית קטן בד' פרשיות
שאלה: קטן העולה לתורה בשבת קודם הבר מצוה, אם יכול לעלות לתורה בד' פרשיות.
תשובה: ראוי להחמיר להעלות דווקא גדול, אך כשיש צורך כגון כשכבר הכין הקטן את העלייה או שישנם כמה קטנים בשבתות רצופות ורוצים לסדר גבאי בית הכנסת שכל אחד יעלה בשבת נפרדת וכיו"ב, ניתן להקל, בין אם הקטן קורא המפטיר ובין אם רק מברך והגדול קורא.
כמבואר ברמ"א (רפב, ד) "קטן יכול לקרות בד' פרשיות שמוסיפין באדר וכן נוהגים", ולמרות שהביא המשנה ברורה (כג) מהפרח שושן שבכל מפטיר הנקרא בספר בפני עצמו לא יעלה קטן למרות שקטן עולה למניין שבעה, כל זה דווקא כשאין רוב השבעה עולים קטנים, וכך כשיש קריאה נפרדת למפטיר, נידון העולה בו כז' קרואים.
אכן לכתחילה עדיף לא לקבוע את שבת העליה לתורה לקטן בד' פרשיות או שבת ראש חודש, חנוכה וכדו' (מרן הגרי"ש אלישיב). אך לא מקפידים לחשוש לדעה זו כמובא בב"ח (שו"ת הישנות קנח) "מעיד אני עלי שאדוני אבי ומורי קנה לי ההפטרה בדמים יקרים במועד אחרון של פסח בהיותי קטן, וקראתי בעצמי בספר מוספין בבית הכנסת של המהרש"ל, וכמדומה לי שהרב ז"ל היה אז בבית הכנסת ולא מיחה בדבר".
ובקריאת זכור וכן בפרה יותר יש להימנע מלהעלותו אף בשבת שאחר הבר מצוה, כמובא במשנה ברורה (רפב, כג) שחוששים שהם דאורייתא ולא רוצים לסמוך בזה על 'חזקה דרבא' בשערות הנראות לאחר הבר מצוה שאכן גדלו אחר י"ג ולא קודם לכן ומוגדרות כשומא.
אכן אם נבדק אצל גדול וראה שיש לו ב' שערות שאינם שומא, אחר שנתלשו השערות ונראה שיש שם גומא כמו חריץ קטן, כשר לכתחילה להעלותו לזה. ואף אביו נאמן בעדות לבדיקת בנו כמבואר במשנה ברורה (נה, מא).
