סעודה חלבית בשבע ברכות, בר מצוה וברית
שאלה: האם מותר לערוך סעודה חלבית לשבע ברכות, בר מצוה וסעודת ברית.
תשובה: רבים נוהגים לערוך סעודה חלבית, אך נכון יותר לאכול סעודה שיש בה בשר, ולכל הפחות עוף או דגים, ונכון אף לשתות יין בסעודה.
מקור הדין: במג"א (סי' רמט ס"ק ו) כתב בשם מהר"ש שאין סעודת מצווה אלא בבשר, ועי' במחצית השקל שם. וכוונת המג"א לבשר בהמה (עי' פסחים קט.), אבל גם בבשר עוף יש קצת שמחה, עי' חגיגה ח. וחוו"י סי' קעח.
וכתב בספר זוכר הברית (סי' כה') 'ומה שנהגו מקרוב לעשות סעודה ממאכלי חלב סומכים על הרי"ף והרא"ש בפסחים (דף קט), שפוסקים שאחר החורבן אין שמחה בבשר כלל רק ביין לבד ע"ש, לכן צריכים עכ"פ לשתות יין בסעודת ברית מילה ולא כמו שנוהגים ששותים קפה כי אז בטלה השמחה לגמרי והלא צריכים לעשות בשמחה'.
ובשו"ת חת"ס (או"ח סי' סט) מבואר שדעתו שאפשר לקיים סעודת מילה אף בחלב, ואף בלא יין. [עכ"פ בשעת הצורך עיי"ש].
ובשו"ת מהר"ם שיק (אבה"ז פט) מבואר שלכתחילה יש לחוש לשיטת המהר"ש המבוארת במג"א הנ"ל שיש לעשות סעודת מילה דווקא בבשר, וללמד זכות על מנהג העולם שעורכים בברית מילה סעודה חלבית נראה ע"פ דברי התוס' (מ"ק ח' ע"ב ד"ה 'מפני') שסעודת ברית מילה אין בה שמחה, (ויל"ע בדברי התוס' הנ"ל מדברי הגמ' שבת קל.) וגם שאין שמחה בזמן הזה אלא ביין. וכתב בספר אות ברית (מובא בספר זוכר הברית סי' כה) ששייך בדגים שמחה, וכמבוא' במג"א סי' תקנב ס"ב דדגים עולין על שולחן מלכים ושמחה הן לאיש, ובשר עוף לא גריע מדגים ושפיר יוצאים בדגים או בבשר עוף, עיי"ש. וכן לגבי שמחת יו"ט מבואר בירושלמי (פסחים פ"ד ה"א) ומג"א (סי' תקלג' ס"ק ח') שמקיימים בדגים שמחת יו"ט.
