נשים בתפלת מעריב ואם דאורייתא
שאלה:
האם נשים מותרות להתפלל תפלת ערבית, ואם מקיימת בזה מצות תפילה מדאורייתא (עפ"י שיטת הרמב"ם).
תשובה:
הרמב"ם פוסק בפ"א דתפלה מצות עשה "להתפלל בכל יום" שנאמר ועבדתם את ד' אלוקיכם וכו' ואין מנין התפלות מן התורה וכו', ולפיכך נשים ועבדים חייבים בתפילה לפי שהיא מ"ע שאין הזמן גרמא, ע"ש. ומשמע שלילה ויום החיוב מן התורה בפעם אחת להתפלל, ומסתברא שהמ"ע מבערב, ואם כן כבר במעריב מתקיימת המ"ע דאורייתא, שבזה יוצאין המ"ע, וב"קרית ספר" מסיק דילפינן כן שנאמר ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך, הרי דומה ללחם ומים שצריך כל יום, ולפי זה נשים שטרודות ביום יכולות לקיים המ"ע להתפלל בלילה הקודמת שמאז המ"ע.
אמנם כעת מצאתי בספר "אדרת אליהו" (מהגר"א ראם זצ"ל) שמצות תפלה ביום ולילה שנאמר בזה לשון עבודה, ולכן דומה לקדשים שהלילה אחרי היום, והביא לזה גם דברי החינוך פרשת ואתחנן במצות תפלה שכותב "אם עבר עליו יום ולילה ולא התפלל ביטל מ"ע" הרי פירש יום ולילה ולא פירש לילה ויום, וע"כ המ"ע יום ולילה כמו בקדשים, ואם כן לדבריו מקיימת המ"ע אם מתפללת בלילה לאחריה אם שכחה ביום.
ולדברינו עצה לאשה שלא התפללה כל היום שהיתה טרודה או חולה, עכ"פ אח"כ בלילה תתפלל מעריב ותקיים בכך המ"ע להתפלל כל יום, [ועיין היטב מה שכתבנו בתשובות והנהגות ח"ב סימן נ"ו שכבר הערנו בזה, והוספנו עוד לחדש בזה], ועיין בחידושי הגר"ח מבריסק זצ"ל ברמב"ם פ"י דתפלה (ה"ו) אם תפלת ערבית רשות נדבה היום אף שקבלנו ע"ע כחובה, או היום מתפללין כחובה, ולדברינו תפלת ערבית חמור טובא, שאם שייך ליום הבא, הלוא מקיימין בה המ"ע גופא, ואז מוסיף כמצוה קיומית, ואם כן יש ליזהר מאד לכוון טובא בתפלת ערבית לקיים עיקר המ"ע כראוי.
