נדר לקנות מפטיר, ושונאו התחרה עמו על המחיר עד שהעלה את המחיר ל - 1300 שקל
שאלה:
ראובן נעשה נס לבנו, וכדי להודות להקב"ה נדר שיקנה את המפטיר בשבת הקרובה, בדרך כלל המפטיר נמכר במחיר של 50 - 60 שקל, והמקסימום 100 שקל.
והנה כשהגיע זמן מכירת העליות, העלה ראובן את המחיר ל50 שקל, פתאום הוא שומע את שמעון מעלה ל-100, ראובן מעלה 150 שקל, ושמעון מיד צועק 200, וכך העלה שמעון את המחיר עד ל-1200 שקל. ראובן לא היה לו ברירה שהרי נדר לקנות את המפטיר וקנאו ב - 1300 שקל, כאן ברוך השם, שמעון יותר לא העלה את המחיר.
במוצאי שבת כשהגיע ראובן עם פנקס צ'יקים לשלם את המחיר, וביקש לשלם בתשלומים, אמרו לו הגבאים, שלדעתם הוא אינו חייב לשלם את המחיר המלא, כיון שנודע להם ששמעון כלל לא חפץ לקנות את המפטיר, אלא שראה את להיטותך לקנות את המפטיר, והבין שיש דברים בגו, וכיון שהוא נוטר לך טינא בלב, לכן החליט לנקום בך, ולעלות את המחיר.
טוענים הגבאים לראובן, אתה הרי אברך כולל, והמחיר הרגיל של מפטיר הוא מקסימום 100 שקל, הלב שלנו לא מרשה לנו לקחת ממך מחיר גבוה כזה, ולהרעיב את ילדיך, רק בגלל יהודי שרצה לנקום בך, אך כמובן שתלך לשאול רב, מה לעשות?
תשובה:
תשובה לכאורה המכירה קיימת, והנדר של ראובן לבית כנסת על סך 1300 שקל חל, כי אם ראובן לא היה מעלה את המחיר, והיה משאירו אצל שמעון, היה שמעון חייב לשלם את 1200 שקל שאמר, ואם כן כשראובן העלה את המחיר הרי הנדר חל, והוא צריך לשלם את המחיר המלא לגבאיםיג, [ואין לומר שכיון שראובן נדר והיה חייב לקנותו, הרי שמעון לא התכוון באמת להוסיף במחיר, וכל נדרו לא היה אלא מן השפה ולחוץ, כי ידע בוודאי שראובן יוסיף שהרי נדר לקנותו, זה אינו, כי ראובן היה יכול שלא להעלות את המחיר, כיון שהנדר הוא נדרי טעות, שלא נדר אלא על דעת לקנות מפטיר במחיר סביר, כפי הדרך שהמפטיר נמכר עד היום, ולא במחיר מופרז כזה].
אמנם שמעון זה, יש לו לפחד היטב מדין שמים, שהרי נאמר בבבא בתרא (דף ח ע"ב) 'ופקדתי על כל לוחציו' (ירמיהו ל כ) אמר ר' יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב, ואפילו על גבאי צדקה, כשכופין לאדם שאינו אמיד, וכל שכן בעניננו ששמעון שאינו גבאי צדקה כפה את ראובן העני, לתת צדקה שלא כדין, רק מפני שנוטר לו טינא, וביותר יש לו לחוש לקללת רבי זעירא, שאמרו בירושלמי (קידושין פ"ג ה"א) שקילל למי שרואה את חבירו רוצה לקנות מקח, ומעלה לו את המחיר. וצריכים הגבאים ללכת לשמעון לומר לו אם אתה ירא שמים, ואתה מפחד מדין שמים, עליך לשלם לבית הכנסת את המחיר שנדרת לאחרונה [כמו שנהגו חסידי אסטרייך כמבואר במג"א (סימן שו ס"ק טו)] וראובן לא ישלם אלא ההפרש.
אמנם אם שמעון אינו חפץ לשלם לבית הכנסת, יש עצה, שיקחו את הצדקה מראובן, ויעשו אסיפת גבאים עם הרב, ויחליטו להזמין את ראובן לומר כמה שיעורי תורה בבית הכנסת, וישלמו לו את ההפרש ששילם בעבור רשעותו של שמעון, ואם ראובן אינו בר הכי, יכבדו אותו בנקיון של בית הכנסת, וינקה זאת היטב, כמו שעשה אביו של רש"י שכיבד את ארון הקודש בזקנו, וישלמו לו עבור זה את המחיר הנ"ל.
לסיכום:
ראובן ישלם 1300 שקלים, אך ידע שמעון שקללת רבי זעירא על ראשו, ויחוס על חייו וישלם, ואם מסרב יכבדו הגבאים ברשות הרב את ראובן לומר שיעורים לפני המתפללים, ואם הוא לא בר הכי, ינקה את בית הכנסת וישלמו לו את ההפרש.
