מדורה של ל"ג בעומר וגזל שינה
הנידון:
"ליד ביתי יש ישיבה לבחורים צעירים. הם מתכננים לערוך הדלקה בליל ל"ג בעומר עד מאוחר בלילה, עם תזמורת שגוזלת את השינה מכל השכנים. דברתי עם ראש הישיבה, וטען, שעל דבר מצוה אין טענת גזל שינה. האם זה נכון, והאם השכנים אינם יכולים למנוע מהם לערוך את ההדלקה לאחר השעה המקובלת לישון".
תשובה:
אסור לעשות מדורת ל"ג בעומר בשירים ותזמורת בזמנים שמפריעים את השינה, לאחר אחד עשרה וחצי בלילה, וזה גזל שינה ומצוה הבאה בעבירה, ויצא שכרם בהפסדם הגדול.
ביאור התשובה:
המקור שמותר לעשות קול לדבר מצוה
המקור לדברי הראש ישיבה הוא, דז"ל המחבר (חושן משפט קנו, ג) "ואין השכנים יכולים למחות בידו ולומר לו: אין אנו יכולים לישן מקול התינוקות של בית רבן. והוא הדין לכל מילי דמצוה, שאינם יכולים למחות בידו" ע"כ. ובבית יוסף (שם) כתב, דהוא מחלוקת הראשונים. וז"ל "ואם רוצה לכתוב ספרים, או לעשות מצוה אחרת, כגון לחלק צדקה או להתפלל בעשרה, נראה מדברי הרמב"ן ורש"י שיכולים לעכב עליו, אך לדעת רבינו ורבינו ירוחם אינם יכולים לעכב עליו, וכן נראה דעת רבינו חננאל והתוספות והרי"ף והרמב"ם" עכ"ל. ועל פי זה פסק בשולחנו הטהור, דכל דבר מצוה הוא בכלל תקנת יהושע בן גמלא.
אסור לעשות רעש בזמנים לא מקובלים
אבל כבר הארכנו מאוד בסימן קעב בזה, והוכחנו שלעולם לא היתה זו תקנת יהושע בן גמלא, ומבואר שם מדברי הלבוש, וכן פסק בשבט הלוי שאיסור חמור להפריע לשינה. וביאור מחלוקתם הנ"ל היא, האם יכול אדם לעשות בביתו דבר מצוה שעושה רעש, כגון תפלה בציבור או חלוקת צדקה. ושורש מחלקותם, האם תקנת יהושע בן גמלא היתה דוקא על תינוקות של בית רבן, דהיינו שתיקן שכל הדרים, אילו התנו לעשות תלמוד תורה לתינוקות, ולא לשאר דבר מצוה. או שתקנת יהושע בן גמלא היתה לכל דבר מצוה, אפילו שעושה רעש. וכל זה אינו אלא אם הוא עושה רעש בשעות הרגילות, ולא בזמנים שאין מקובל לעשות רעש, וכדברי הלבוש עיין שם.
העולה מזה: נחלקו הראשונים, האם יהושע בן גמלא תיקן רק לעשות בית תינוקות של בית רבן, או שתיקן לעשות כל דבר מצוה, כתפלה בעשרה וחלוקת צדקה. ופסק המחבר דלכל דבר מצוה היא תקנתו. אם דרים הרבה אנשים בבית אחד, כתב הלבוש, שאסור לעשות שם בית תינוקות של בית רבן, שאין רוב בני אדם סובלים זאת, ולא על זה היה תקנת יהושע בן גמלא.
