כשלומדים תורה ברבים בבית המדרש האם אפשר לפעול ישועות גדולות יותר?
שאלה:
האם כשלומדים תורה ברבים בבית המדרש אפשר לפעול ישועות גדולות יותר כאשר לומדים בבית?
תשובה:
בפרשתן אם בחקותי תלכו. איתא במדרש רבה בפרשתן על הפסוק הנ''ל הדא הוא דכתיב תהלים קי''ט חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך אמר דוד רבש"ע בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות הה"ד ואשיבה רגלי אל עדותיך.
והקשו באחרונים איפה רצה ללכת כל יום, והרבה תרוצים נאמרו בזה ואפשר דהכוונה שדוד המלך אמר חשבתי שפעם אלמד במקום פלוני ובפעם במקום פלוני עד שרגלי מוליכות אותי לבית המדרש ללמוד תורה ברבים דנפיש הזכיות.
הנה בביאור הלכה (סימן קנ''ה סעיף א') כתב הנה עצם הלימוד אף שכשהוא לומד ביחידי הוא ג"כ מקיים מ"ע של ת"ת מ"מ לכתחלה מצוה להדר כל מה שיכול ללמוד בחבורה שעי"ז יש כבוד שמים יותר וכן אמרו חז"ל בכמה מקומות ברב עם הדרת מלך וכבר אמרו חז"ל ברכות ו' שיש נפקא מינה בין מי שלומד ביחידי דאף שהקב"ה
קובע לו שכר על זה מ"מ לא מכתבן מליה בספר הזכרונות משא"כ כשלומד שלא ביחידי נאמר עליהם בכתוב אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו' ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו וכש"כ כשלומדים בעשרה יחד דאז קדמה שכינה ואתיא כדכתיב אלהים נצב בעדת אל וגם אמרו חז"ל אין התורה נקנית אלא בחבורה, עוד אמרו חז"ל ברכות ס"ג על הפסוק הסכת ושמע ישראל וגו' עשו כתות כתות ועסקו בתורה.
גם על ידי זה נושא הקדוש ברוך הוא פנים לישראל כדאיתא בתנא דבי אליהו (פרק כ"ג) תשובת הקדוש ברוך הוא למדת הדין ששואלת לפניו למה הוא נושא פנים לישראל והלא כתיב האל הגדול הגבור והנורא אשר לא ישא פנים והשיב הקדוש ברוך הוא איך לא אשא פניו לישראל וכו' ולא עוד אלא שהן מלמדים את התורה ויושבים אגודות אגודות ועוסקים בתורה, וכן המנהג כהיום בכל קהלות ישראל שקובעים ללמוד בחבורה אחר התפלה בבית הכנסת.
