פסוק ראשון בקריאת שמע
כוונת פסוק ראשון בקריאת שמע
שאלה:
כיוון פירוש המילים בפסוק ראשון של 'שמע', אך בין המילים הסיח דעתו.
תשובה:
עליו לחזור ולקרוא קריאת שמע. כיון שכוונת הפסוק, דורשת רצף כוונת המילים לקבל עליו עול מלכות שמים, ולמרות שאמר הביאור הלכה (קא) כי יש לעיין בזה לעניין בדיעבד, שמעתי מרבינו כי רצף הכוונה מעכב אף בדיעבד. וכמבואר בדעת חכמה ומוסר (א, רי) שרצף המחשבה הוא החיבור והדבקות בו יתברך.
ומתבאר בדברי הרשב"א (המובא שם) "יקבל עליו מלכות שמים בהסכמת הלב", הרי שיש כוונה נוספת מלבד פירוש המילות. לאחר שלמד זאת רבינו בשיעורו במסכת ברכות פנה לעומדים סביבו ושאל: "האם אתם מקפידים לחשוב לקבל עול מלכות שמים".
כיסוי העיניים
שאלה:
מהי הדרך הישרה בכיסוי העיניים בשעת קריאת פסוק ראשון של שמע.
תשובה:
"כל מה שיעשה האדם, לעורר הכוונה טוב הוא" (טור סא, ו) ועל כל אחד לבחון בעצמו מה מעוררו לזה. רבינו הגרי"ש אלישיב זצ"ל כיסה עיניו בשעה שאימץ מחשבתו, קודם שקרא פסוק ראשון, הסיר ידיו, ושוב כיסה את עיניו כשאמר 'אחד' כמבואר בשו"ע (שם) שזהו העיקר המצריך כיסוי העיניים.
אמירת 'ברוך שם' בלחש
שאלה:
'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' הנאמר לאחר אנא בכח וכן בתפילת יום כיפור קטן, האם יש להקפיד לאומרו בלחישה כמו בקריאת שמע.
תשובה:
יש לומר בשכמל"ו בלחש בכל פעם, בין בקריאת שמע ובין ביום כיפור קטן או לאחר 'אנא בכח', מלבד ביום כיפור שאז דומים למלאכים שאומרים אותו בקול.
כמבואר בפסחים (נו, א) "אמרי רבנן משה רבינו לא אמרו ויעקב אמרו... התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי" וביאר הצל"ח שכיון שלא אמרו משה, אם אומרו באמצע קריאת שמע נחשב להפסק. ומחמת כן מלמד זכות על אלו שחוץ מקריאת שמע אומרים אותו בקול. אכן דבריו צריכים ביאור שהרי אף אם אומרו בלחש נחשב כהפסק. והגהות חכמת שלמה (או"ח סא, יג) הקשה לדברי הצל"ח מאי שנא יום כיפור שאומרם בקול רם.
ומחמת כן ביאר רבינו שמשה לא אמרו מחמת שכביכול לא היתה לו השגה גבוהה לומר זאת, ורק יעקב אמרו, שהרי אם לא כן, מה חיסרון בזה שמשה לא אמרו, והלא זה לא הפסוק היחיד שמשה לא אמר ואנו אומרים.
לפיכך הביא הטור (תריט) טעם אחר לאמירתו בלחש "כשעלה משה למרום שמע את מלאכי השרת שהיו מקלסין לקב"ה ואומרים בשכמל"ו והורידו משה לישראל. משל למה הדבר דומה למי שגנב חפץ נאה מפלטרין של מלך, ונתנו לאשתו ואמר לה אל תתקשטי בו אלא בצנעה בתוך ביתך. ולכן בכל השנה אומרים אותו בלחש, וביום כיפור אומרים אותו בקול לפי שאנו כמלאכים". ותמה הפרישה (סא) מדוע הביא טעם אחר מהמבואר בגמרא שמשה לא אמרו. אכן להאמור הכל הוא טעם אחד, שמשה לא אמרו מפני שלא החזיק עצמו בדרגה גבוהה כל-כך כמלאכים (פניני תפילה עד).
