טלטול ספר תורה למקום נופש
שאלה:
האם מותר לטלטל ס"ת למקום הנופש, ובאיזה אופן?
תשובה:
האופן המותר לטלטל ספר תורה למקום נופש, אך ורק שיכינו שם מקום מיוחד בארון סגור לספר
תורה, אף שהם מייחדים אותו רק עכשיו לכך, ושם יניחו הס"ת מיד כשיבואו, ומשם יוציאו הספר
בשעת הקריאה ויחזירוהו לשם לאחר הקריאה. [כמו שמבואר במשנ"ב (סי' קלה ס"ק מט) וז"ל: והאחרונים הסכימו דה"ה אם הכין מקום לס"ת באותו יום שיהא מונח שם יום או יומיים דשפיר דמי, ובלבד שיניחה שם במקום שהכין קודם זמן הקריאה ובשעת הקריאה יוציאנה ויקרא בה ואח"כ יחזירנה לשם, דאז אין מינכר שהבאתה היתה לצורך קריאה בלבד אלא שקבע דירתה בכאן לאותו זמן, עכ"ל.]
ולכתחילה, עדיף שישהו שם ויקראו בס"ת בשלשה זמני קריאה (כן משמע בערוך השולחן סי' קלה סעיף לב).
ברם, אלו הנוהגים כשמביאים ס"ת למקום וסומכים רק על היתר זה שיקראו בו ג' פעמים אף שאינם קובעים לס"ת מקום מיוחד לקריאה של שלשה זמנים, טעות היא בידם [היינו, דבאמת כבר כתב בספר שערי רחמים (שער ט אות כב), דמה שמורגל בפי ההמון לומר שאין מטלטלין ס"ת ממקום למקום רק אם יקראו בהס"ת ג' פעמים הוא טעות כי לא נמצא כן בשום מקום, וגם הערוה"ש שהביאו, לא הביאו אלא בתורת מנהג בתוספת להיתר של יחוד מקום קבוע לס"ת, אבל אין זה לבדו היתר לטלטול הס"ת ממקום למקום].
והנה בזוה"ק (ח"א פר' ויחי דף רכה ע"ב, ח"ג פר' אחרי דף עא ע"ב) הפליג מאוד בחומר האיסור לטלטל ס"ת ממקום למקום ואפילו מביהכנ"ס לביהכנ"ס, וראה בכף החיים (או"ח סי' קלה ס"ק פג) שכתב דלדברי הזוהר אסור לטלטל הס"ת אף אם יש מקום מוכן, אמנם מדברי המשנ"ב ושאר הפוסקים משמע שלא החמירו כדבריו וכך הוא מנהג העולם.
אך, מחמת חומר הענין נראה, שאם יש כבר ס"ת במקום שנוסעים לשם אלא שהם רוצים שיקראו בס"ת שלהם דוקא, נכון להימנע מכך, אם לא שבעת טלטול הס"ת ילוו עשרה בני אדם משום כבוד הספר תורה כמובא בכף החיים (או"ח סי' קלה ס"ק עד-עז).
