זמן קידוש לבנה
שאלה:
האם בימי החורף יש לחכות ז' ימים משעת המולד לקידוש לבנה או שראוי להקדים אחרי ג' ימים?
תשובה:
במחבר בש"ע ס"ס תכ"ו כתב שאין מקדשין עליה עד שיעברו ז' ימים, וכן מביא ב"מקדש מלך" וארא מקבלת האריז"ל, וע"ש במ"ב שרוב האחרונים חולקין, ולדידהו עכ"פ לאחר ג' ימים מעל"ע מעת המולד שנהנין כבר מאורה יש לברך עליה ואין להחמיץ המצוה, והגר"א זצ"ל דעתו לברך מיד אחר שלשה (וברמב"ם וכן מביא במ"א בשם ספר הקנה איתא שמצותה מיד ביום ראשון) ובספר זוהר חי (וארא) מביא שהקדוש האריז"ל לא ציוה מעולם לקדש אחר שבעה, ודעתו שם לקדשה מיד שיראנה אפילו בראש חודש ואפילו ביחידות, ועיין היטב בבאר היטב סי' תר"ב סק"ב דמי שקידש הלבנה שוב לא ידאג שימות באותו חודש מאותו יום ואילך, והיינו בכוונה גדולה ע"ש שמביא מעשה ע"ז ואולי הכוונה בעידן ריתחא שלא יגזרו עליו מיתה מאז שקידש, אבל עכ"פ כדאי לברך מיד כדי שיגן עליו.
ובמ"ב ס"ס תכ"ו הביא דעת רוב האחרונים דאחר ג' ימים וודאי זמנה, אלא שאם הג' לחודש הוא באמצע השבוע נכון להמתין עד מו"ש הבאה וכמש"כ בשו"ע דמברכין במו"ש כשהוא מבושם ובגדיו נאים (שזהו כבוד לברכת הלבנה שהוא כקבלת פני השכינה) וכן מנהגינו כאן, אבל לדעת הגר"א אין להחמיץ המצוה ותמיד אחר ג' ימים יש לברך מיד. ומיהו אחרי שבעה בודאי ראוי לקדש מיד.
וראיתי האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח זצ"ל מבעלזא ממתין לכתחילה עד עשרה ימים שהלבנה מאירה יותר, וכנראה שבזה נהנין יותר לאורה וכעין מ"ש ברמ"א שם ס"א. אבל בימי החורף נראה שבודאי אין להסתכן בכך, וכמבואר במשנ"ב ס"ק כ', ועיין במ"א (ס"ק ב') בשם המגיד שאם אינו מקדש הלבנה אותו חודש לא יהיה מוצלח וגם מבטל ח"ו מצוה גדולה דקבלת פני השכינה.
ולענין סוף זמן קידוש לבנה שאנו נוהגין שבאמצע בין מולד למולד סוף הזמן, ולכאורה פשוט שצריכים לשנות לפי א"י, ובלונדון שתי שעות, בארה"ב כשבע שעות, ובלוס אנג'לס אחד עשרה שעות קודם, כבר לא מקדשים הלבנה, שתלוי בארץ ישראל ושמה כבר סוף הזמן, וכן ראיתי כמה פוסקים מזהירים שבמדינות הללו הזמן מוקדם כפי השעון, אבל ב"עלה יונה" מביא ממהרי"ל (תשו' י"ט) וחתם סופר (א"ח ק"ב) שתלוי לפי חשבון המולדות שהוא לפי השעות מארץ ישראל, ולדבריו בלאו הכי המולד לא מדוייק כמ"ש בר"ה (כה א) דירח לא ידע מבואו פעמים בא בארוכה פעמים בא בקצרה והוא חשבון ממוצע וקבעו חז"ל כן, ולכן אף שבלקוי ירח שבודאי נתמלא אין מקדשין עוד הלבנה כמבואר בב"י וד"מ באו"ח סימן תכ"ו, מ"מ לדעתו מסורת ומנהג ישראל בסתם שלא לחשוב כל מקום כפי מקומו אלא כולם זמן אחד כפי המולד בארץ ישראל, יעו"ש מה שביאר בזה.
ולמעשה נראה שראוי להחמיר בזה כשתי הסברות כפי מקומו אם מקדים לא"י וכמו בארץ ישראל אם מקומו מאחר, אבל לבטל המצוה גורם צער מרובה מאד וכמבואר בח"ס שם, ולכן אם מברך בכל מקום כפי הזמן בלוחות לא מהדרינן ליה, שיש לו על מה לסמוך.
