הלומד בין מנחה למעריב, אם צריך לשוב וליטול ידים שנית לפני תפלת ערבית
שאלה:
המתפללין מנחה ולומדים ואח"כ מתפללים ערבית, אם צריך לשוב וליטול ידים שנית לפני תפלת ערבית.
תשובה:
ברמ"א ס"ס רל"ג כתב שאפילו עומד מלימודו יטול ידיו לתפלה, אבל במ"א כתב שאם נטל לתפלה והפסיק בלימודו ואח"כ מתפלל אין צריך ליטול ידיו אא"כ הסיח דעתו משמירת ידיו, ועיין במ"ב סקי"ח שמסכים לדבריו ומסיק שכן המנהג, אבל לע"ד הידור יש ליטול ידים לכל תפלה ותפלה.
ושורש הדברים, דהא דנטל ידיו לתפלה ושמר ידיו מספיק לתפלה אחרת, היינו דוקא אם נטל ידיו מעיקרא בכוונה לשניהם, אבל אם בנטילתו התכוין לתפילת מנחה בלבד, לא מועילה הנטילה דמנחה למעריב, וכעין זה בתוס' חולין קו: (ד"ה נוטל אדם) דאף שאדם נוטל שחרית ומתנה עליהם כל היום ומועיל אם שומר ידיו, היינו דוקא שהתנה מעיקרא שיועיל כן ושמר ידיו, אבל בלי התנאה לא מועיל.
ולפי זה אי נטילה לתפלה כמו לעבודה וצריך בו כוונה, הנוטל ידיו למנחה לבד אף ששמר ידיו לא מועיל אם לא נתכוין מעיקרא שתיחשב הנטילה גם למעריב, ושיבחו חז"ל בברכות טו. הנוטל ידיו לתפלה דהוה כאלו טבל ע"ש, וע"כ שפיר הוא המנהג לדקדק ליטול לפני כל תפלה ומקיימין כל פעם מצוה קיומית, ולדעת הגר"א גם מברכין על הנטילה לתפלה "על נטילת ידים" ואפילו למנחה, ושפיר יש לדקדק ולכוין במנחה שיועיל למנחה לבד, ולחזור ולקיים מצוה כשנוטל ידיו למעריב, ונמצא תפלתו בנטילה מיוחדת כדין, ורק במוסף שעיקר מצותה סמוך לשחרית לא מדקדקין ליטול עוד פעם במיוחד אף שמפסיקין בקריה"ת, הואיל ומעיקרא הנטילה עולה לשניהם.
ובעיקר הנטילה יש ליטול בכלי וברביעית מים דוקא סמוך לכל תפלה, וכמבואר ברמב"ם פ"ו דברכות שמשוה נטילת ידים לתפלה כמו לאכילת פת שחיובם שוה, ולפי זה דעתי נוטה שכל כהן כשנוטל ידיו לבוקר, שבדיעבד מועיל גם לנשיאת כפים, יכוין בבוקר להדיא שתעלה הנטילה גם לנשיאת כפים, ואף שנוטל אח"כ סמוך לנשיאת כפים עוד פעם היינו לחומרא שצריך סמוך, אבל מדינא יוצא בנטילה דבוקר ולכן אינו חוזר ומברך, ולכן ראוי לכוין בבוקר כשנוטל כדין ומברך שהנטילה ההיא תעלה גם לתפלה וגם לנשיאת כפים שיוצא בדיעבד, ומרויח שנטל לנש"כ עם ברכת ענט"י.
מיהו תיקשי אם יצא בדיעבד א"כ אין עלה שם נטילה עוד, ומפסיד ענין נטילה סמוך להנש"כ, וע"כ נראה דהלכתא בסוטה לט. נטילה קודם עליה לדוכן [אף על פי שנטל ידיו שחרית ע"ש בתוס' ובש"ע קכ"ח ס"ו] ו"שאו ידיכם קודש וברכו את ה'" אינו רק מצוה בעלמא מדין סמוך לברכה, רק הלכה מיוחדת היא בנשיאת כפים, דעדיף ליטול ידיו סמוך, ולכן אף שבדיעבד טהורות, שפיר ביארנו ליטול עוד פעם כדי לקיים מצות סמוך דנשיאת כפים, אבל ע"ז אין מברכין כיון דמדינא ידיו טהורות.
