הזוכה שהפך לעשיר מופלג מעוניין להמשיך להתפלל ב'מניין הפועלים' משום חשש 'עין הרע'
שאלה:
מעשה ביהודי קשה יום, שלפרנסת משפחתו עבד כפועל בעבודת כפיים מייגעת, משעות הבוקר המוקדמות. כדי להתייצב למלאכתו בזמן, נאלץ מחוסר ברירה, להתפלל מידי יום שחרית ב'מניין פועלים', בו מתפללים שמונה - עשרה לפני הנץ החמה, לאחר עלות השחר. באחד הימים רכש כרטיס הגרלה, וכעבור מספר ימים, התקשרו והודיעו לו שהוא זכה בהגרלה ונהפך למיליונר. אשתו נתקפה בבהלה וחרדה רבה, שמא ינזקו ח"ו בעין הרע, ולכן היא ביקשה ממנו שימשיך לשמש כפועל במקום עבודתו הקודם, וימשיך להיות עסוק במלאכתו ובשיעורי התורה שהשתתף בהם עד עתה, באופן שאף אדם לא ירגיש שהתעשר, מחשש לעין הרע, ומחשש לבטלה, שמביאה לידי שעמום ועבירות חמורות (כתובות נט, ב).
האיש קיבל את עצת אשתו, אך בא לשאול כיצד ימשיך להתפלל תפילה של "בדיעבד", לפני הנץ החמה, בזמן שהותר להתפלל בו אך ורק במקום שעת - הדחק ואונס, כמבואר בשו"ע (או"ח סימן פט), [וב'הליכות שלמה' (פ"ה אות יג) הובא בשם מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל, שיש לפועלים ולעובדים לעשות השתדלות לסדר עבודתם באופן שיוכלו להתפלל בזמן וכהוגן]?
תשובה:
תשובה עין הרע הוא דבר קשה מאד, וכמבואר בבבא מציעא (דף קז ע"ב) 'והסיר ה' ממך כל חלי' אמר רב זו עין, רב לטעמיה דרב סליק לבי קברי, עבד מאי דעבד אמר תשעין ותשעה בעין רעה ואחד בדרך ארץ, וכן מבואר (שם בדף פד ע"ב) אמר להן רבן שמעון בן גמליאל פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם מבקשים לאבדה הימני, ופרש"י שמא תשלוט בו עין הרע. וכן מבואר במסכת ברכות (דף לא ע"ב) שחנה ביקשה מהשי"ת שיתן לה זרע אנשים, והוא זרע המובלע בין אנשים ואינו מתבלט שיהא לא חכם ולא טיפש, ופרש"י: לא חכם יותר מדאי, שלא יהיה תימה בעיני הבריות ומתוך שנדברים בו שולטת בו עין הרע.
ויעוין עוד במהר"ל (נתיבות עולם נתיב עין טוב פרק א) שכתב: תדע להבין מזה כי בעל עין הרע שורף בעינו ויש להזהר ולהשמר מזה, ושאר דברים אשר שייכים לעין הרע ושנאת הבריות, ומאוד מאוד צריך האדם להזהר מעין הרע, הן הוא בעצמו כמו שאמרו במדרש (ילקוט מקץ מב) שיעקב צוה את בניו שאמר להם למה תתראו, לא יהיו נכנסים כולם ביחד מפני עין הרע שלא ישלוט בהם, וגם ממון שלו ישמור מעין הרע, ובפרק מקום שנהגו (פסחים דף נ ע"ב) המשתכר בקנים ובקנקנים אין רואה סימן ברכה לעולם, מאי טעמא משום דנפישי, שלטא בהו עינא בישא, הרי לך כי מאוד יש לשמור ממונו מעין הרע, ולכך אמרו ז"ל יצו ה' אתך את הברכה באסמיך אין הברכה שולטת אלא בדבר הסמוי מן העין, וזה מפני כח העין, ודבר זה ענין גדול, יעו"ש.
עוד מצינו בעירובין (דף סד ע"א) שאדם שזכה בממון רב, כגון שזכה בנכסי הגֵר (שמת ללא יורשים), או שמצא מציאה גדולה, ונתעשר ללא יגיעה, קיים חשש שתשלוט בו עין הרע, וביאר רש"י: המחזיק בנכסי הגר מידי דתמיהה הוא, ותווהי בה אינשי, לפי שבאו לו בלא יגיעה (הדבר תמוה בעיני הבריות, שמתפלאים 'היאך התעשר זה ברגע אחד'), לפיכך אין נכסים אלו מתקיימים, אם לא על ידי שיעשה בחלק מהממון מצוה, כגון שיקנה בהם ספר תורה.
ובמסכת נדרים דף נד ע"ב נאמר: "אמר שמואל, נו"ן סמ"ך עי"ן - נונא סמא לעינים". וכתב רבינו החיד"א בספרו 'דבש לפי' (מערכת נ אות לא): "אחד עשר פסוקים יש במקרא שמתחילים באות נו"ן, ומסיימים באות נו"ן, וטוב לאומרם כדי להינצל מעין הרע. ואפשר שהטעם הוא, מפני שזרע יוסף נמשלו לדגים, שאין עין הרע שולט בהם, ולכן אלו הפסוקים של נו"ן, יש בהם רמז לדג, שנקרא 'נון', וסימן לדבר מאי דאמר שמואל בנדרים "נו"ן סמ"ך עי"ן - נונא סמא לעינא". ולכן, אמירת פסוקים אלו מועילה לעין הרע. וראיתי בספר כתב יד על קלף ישן נושן, משם רבינו יהודה החסיד זצ"ל שכתב שבי"א פסוקים אלו אין בהם סמ"ך, והקורא אותן מבריח שטן ממנו, עכ"ד. ולכן מסוגלים לעין הרע שמבריח השטן ממנו. ורבינו בחיי כתב שיוצא מפסוקים אלו שם המפורש י"ג אותיות, ומועיל הדבר לפחד".
לאור הדברים, נוכל ללמוד שחששה של האשה מוצדק. ולכן, נראה שאם כוונת האיש ואשתו לשם שמים, אזי יתכן שמותר לבעל להמשיך להתפלל משעלה עמוד השחר, כפי שנפסק בשו"ע (סימן פט ס"ח, ובסימן נח ס"ג): "בשעת הדחק, כגון שצריך להשכים [בבוקר] לדרך [במקום גדודי חיה וליסטים, ואין השיירא ממתנת לו] - יכול להתפלל משעלה עמוד השחר", וכתב המשנ"ב (ס"ק לח), שהוא הדין לשאר דחק ואונס.
ובענייננו, שה' יתברך זיכה את האיש בעושר, אפשר לומר שהוא נחשב לאנוס להמשיך לנהוג כפי שנהג עד עתה, כדי שלא תפגע בו עין רעה.
אלא שיתכן שאין לו לעבור על הלכות תפילה בשביל שלא ישלוט בו עין הרע, שהרי לעין הרע ישנם עצות, וכמו שהבאנו לעיל שיקנה בחלק מהכסף ספר תורה או שיעשה בהם שאר מצוות, וכן יכול לומר הי"א פסוקים, ויעוין עוד בפלא יועץ (אות עין) שכתב: ועל הכל תפילה עושה פירות כי אלקינו מרחם, שומע תפלת כל פה, והוא המציל את עמו ישראל מעין הרע, ומכל דבר רע... ובברכות (דף נה ע"א) אמרו האי מאן דדחיל מעינא בישא לימא אנא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא וכו', וטוב לגבר שיאמר כן בכל יום, עכ"ד.
וכמו כן כתוב בראשונים שמי שיש לו עין טובה ודן כל אחד לכף זכות, ורואה רק במעלת חבירו, אין עין הרעה שולטת בו, כי השי"ת משלם לו מידה כנגד מדה ומאחר ועינו טובה לא תשלוט בו עין הרע.
ואם כן אולי אין להתיר לו להמשיך להתפלל מוקדם.
אולם למעשה נראה שכל העצות הנ"ל, אמורות רק לאחר שכבר יש עליו עין הרע, אבל לכתחילה עדיף להימנע מהעין הרע לגמרי, ועוד שאחרי שכבר זכה בעושר, הרי שהעין הרע עלול להיות חזק מאוד, וכנגד זה צריך יותר רחמי שמים לעשות העצות כראוי, וכיון שבמשנ"ב הנ"ל מבואר שגם בשעת דחק ואונס יכול להתפלל מוקדם, אף הנידון של עניננו נידון כמצב של הדחק.
ועוד נראה שלא שייך בעניננו לומר ששומר מצוה לא ידע דבר רע, מפני שלא המצוה גורמת את הרע, אלא הפסקת העבודה תגרום לו לעין הרע, וממילא הוא אנוס להתפלל מוקדם.
ויש להוסיף, שבביאור הלכה (סימן פט ס"א) הביא את דברי הפרי חדש, שחולק על השו"ע ומתיר להתפלל אפילו לכתחילה קודם הנץ החמה, משהאיר פני המזרח, [ולשיטתו מעלת התפילה בנץ החמה נאמרה רק ל'וותיקין'], וניתן לצרף שיטה זו ולהתיר בעניננו להתפלל לפני הנץ החמה.
אולם, כשהצעתי דברי לפני גיסי מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל, אמר שיש להורות ליהודי להתפלל בזמן הראוי להתפלל בו לכתחילה, ולא בזמן שהוא בדיעבד, [ובגודל מעלת תפילת וותיקין יעויין ב'אורחות יושר' עמ' צ"ז].
ומה שחושש מעין הרע, אמר גיסי, שאף על כגון זה יש לומר "שומר מצוה לא ידע דבר רע", וכדברי הגמרא בשבת (דף סג ע"א) "כל העושה מצוה כמאמרה, אין מבשרים אותו בשורות רעות, שנאמר: שומר מצוה לא ידע דבר רע". וגם בענייננו, אם יתנהג האיש כפי הדין, ויקיים את מצות התפילה כהלכתה, 'יהא בטוח בתכליתו ובעלות נפשו על המזל, עד שלא יהא המזל מושל עליו כלל' (לשון המאירי בשבת שם).
ובספר 'פלא יועץ' (שם) כתב: "לא יימָּנע מעשות מצוה מפני חשש עין הרע, כגון להביא עני לביתו, או לדרוש ברבים, ללמוד דעת את העם; כי שומר מצוה לא ידע דבר רע, ומצוה אגוני מגינא, והיא מגן וצינה"!
לסיכום: לענ"ד מותר לזוכה להמשיך להתפלל ב'תפילת הפועלים'. אך גיסי מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל סובר, שיתפלל עם הנץ. והשומע לקולו, יתברך מן השמים.
