הולכי דרכים
נסיעה קודם תפילה
מבואר בשו"ע (או"ח סימן פט ס"ג) שאסור לאדם להתעסק בחפציו ולילך לדרך קודם שיתפלל, ואיסור זה הוא מעלות השחר.
קודם עלות השחר מותר לצאת לדרך אולם מ"מ חייב לומר ברכות השחר אם יוצא תוך חצי שעה לעלות השחר (מ"ב סקי"ז).
אם הוא נוסע לדבר מצוה כגון שרוצה לנסוע למירון לקבר הרשב"י, והוא מרגיש שיתפלל שם יותר טוב, יוכל לנסוע גם לאחר עלות השחר אם יגיע לשם לפני סוף זמן תפילה דחשיב חפצי שמים. (הליכות מועד מדיוק במ"ב סי' פט סקל"ו).
אם יש חשש להפסד ממון וכדומה יכול לנסוע קודם שיתפלל אפילו לאחר נץ החמה אם ברור שיגיע למקום חפצו קודם שיעבור זמן תפילה. (ראוי לציין שיציאה לטיול לא נחשב מקום צורך). (מ"ב סי פט סק"כ).
והוא הדין מי שיש לו טיסה ואין ממתינים לו, אע"פ שהיה לו לקחת טיסה בזמן אחר, בדיעבד יוכל לעלות למטוס ואז להתפלל, והדין כן אף אם כבר הנץ החמה.(מ"ב שם).
אם הנסיעה ממקום למקום היא פחות משבעים ושתים דקות, המקל לנסוע קודם תפילה יש לו על מי לסמוך אם יוכל להתפלל ברווח בהגעתו (אורל"צ ח"ב פ"ז הל' ו).
מעיקר הדין ה"ה לענין מנחה וערבית שאין לצאת לדרך משהגיע זמנם, אולם היום שהדרכים מתוקנות ואפשר לשער כמה זמן יצטרך לנסוע יכול לצאת אם משער שיגיע למקום חפצו ויוכל להתפלל שם ברווח. (הליכות מועד בין המצרים עמ' קצד).
ראוי לציין שבאופן שמותר לנסוע קודם קודם התפילה אסור לאכול ולשתות קודם שיתפלל אם עלה השחר מלבד מים קפה ותה. (משנ"ב סקכ"ב). ולדעת המקובלים אף קודם שעלה השחר אסור ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל החמיר בזה לכתחילה (חזו"ע ימים נוראים עמ' מ"ז).
