הודאה לערב קבלן
שאלה:
האם מותר להודות [באופן האסור להודות לאדם רגיל] לערב קבלן.
תשובה:
מותר.
מקור:
נחלקו הראשונים (עי' רש"י, רמב"ן, רשב"א ור"ן עמ"ס ב"מ עא:) האם ערב קבלן נחשב כלווה מן המלווה ומלווה ללווה. הנפקא מינה בפלוגתתם היא האם מותר לישראל להיות ערב קבלן בהלוואה שלווה ישראל בגוי בריבית. השולחן ערוך (יורה דעה סי' קע ס"א) הביא את ב' הדעות, ולדינא נקטינן לכתחילה כשיטת רש"י [כמ"ש הב"י, הובא בש"ך סק"ב] דאסור ליהודי להיות ערב בהלוואה עם ריבית שבין ישראל לעכו"ם, דחשיב כאילו לווה הערב מן העכו"ם ומלווה לישראל בריבית. לפי זה יצא שכשם שאסור להודות באופן מיוחד למלווה כך אסור להודות באופן מיוחד לערב קבלן.
אמנם כתב הט"ז (יורה דעה שם סק"ג) דמותר ליתן שכר לערב קבלן, וטעמא דמילתא הוא דאף שערב קבלן חשיב כלווה ומלווה [לשיטת רש"י], אף על פי כן מותר כיוון שהשכר שמקבל אינו בעבור ההלוואה אלא בעבור שדואג שהמלווה ילווה מעות ללווה על ידי שמקבל על עצמו אחריות המעות כדי שהמלווה יהיה בטוח יותר, ואף דחשיב כ'לווה ומלווה' מותר ליתן לו שכר, כיוון שלא עלה על דעתו שיצטרך הוא לשלם ולהלוות ללווה, דאם היה חושב כן ודאי לא היה ערב בעדו. והחוות דעת (שם סק"א) תמה על דברי הט"ז ופליג וס"ל דאסור ליתן שכר לע"ק, ורק לערב סתם שרי. אמנם החכמת אדם (כלל קלב ס"ז) והגר"ז (הלכות ריבית סעיף סג) פסקו כהט"ז דשרי, ועל כן לעניין ההודאה לערב - יש להקל.
