האם מותר להתפלל לכתחילה תפילת ערבית אחר חצות
שאלה: האם רק קריאת שמע יש להתפלל לכתחילה קודם חצות או גם תפילת ערבית יש לכתחילה להתפלל עד חצות?
תשובה: ברמב"ם (הל' קריאת שמע פ"א סי' ט) ושו"ע (או"ח סי' רלה סעי' ג) נפסק כדעת חכמים (ברכות ב.; וראה שם ד.), שלכתחילה צריך לקרות קריאת שמע של ערבית עד חצות, והוא כדי להרחיק את האדם מן העבירה, אבל אם לא קרא עד חצות יקרא עד עלות השחר, מאחר שמן התורה זמנה כל הלילה.
אמנם לא מצאנו כן בחז"ל ובפוסקים אלא לענין קריאת שמע, אבל לענין תפילת ערבית לא מצאנו שדנו בזה במפורש, האם גם ערבית יש להתפלל לכתחילה עד חצות. והפרי מגדים (או"ח סי' קח מש"ז ס"ק ג) והתהלה לדוד (שם אות ה) אכן דייקו מדברי הרמב"ם (הל' תפילה פ"א ה"ו), שתפילת ערבית זמנה לכתחילה כל הלילה. וכן דייק הצל"ח (ברכות כו:) מלשון הגמרא (שם כז:), עיין שם.
ובטעם הדבר לחלק בין קריאת שמע לערבית, מדוע לא עשו סייג לענין תפילת ערבית כמו לקריאת שמע, כבר העיר הגר"א בשנות אליהו (ברכות פ"א מ"א. וכתוב שם במאמר המוסגר: 'שמעתי מפיו הקדוש, שזה החידוש אמר בילדותו, כמדומה שאמר כשהיה בן שבעה שנים'). וכתב ליישב בשלשה אופנים. א. משום שתפילת ערבית רשות (ראה ברכות כז:), לכן לא עשו לה סייג. ב. למאן דאמר תפילות באמצע תקנום (שם ד:), היינו שיש להתפלל את שתי התפילות, שחרית וערבית, בין שני הפעמים שקוראים את שמע. לפי זה אין צריך סייג לתפילת ערבית, מאחר שתפילת ערבית יש להתפלל קודם קריאת שמע של ערבית, ודי בסייג שעשו לקריאת שמע. ג. למאן דאמר שגם בערבית צריך לסמוך גאולה לתפילה (שם; שו"ע או"ח סי' רלו סעי' ב), גם כן אין צריך סייג לתפילה, אף על פי שמתפלל לאחר קריאת שמע, משום שהרי צריך לסמוך קריאת שמע לתפילה, לכן די בסייג לקריאת שמע. ולשלשת ביאורים אלו כיוון גם הצל"ח (שם). עיין שם שרצה לומר עוד טעם, ומה שדחה את דבריו.
אולם בהלכות תשלומין מצאנו בדברי כמה פוסקים שנקטו שגם בתפילת ערבית יש להחמיר לכתחילה להתפלל קודם חצות דווקא. שבשו"ע (או"ח סי' קח סעי' ג) נפסק שאי אפשר להשלים תפילה ששכח אלא בזמן תפילה הבאה, כגון מי ששכח להתפלל שחרית אינו יכול להשלים אחר חצות, אלא כשיגע זמן מנחה יתפלל שתים. ומוסיף על זה הלבוש (שם): 'וכן אם טעה ולא התפלל מנחה, לא ישלים אותה אלא בזמן תפילת ערבית, ולא כל הלילה אחר כלות זמן תפילת ערבית'. ולכאורה הוא פלא, שהרי זמן ערבית הוא כל הלילה.
וכתב האליה רבה (שם ס"ק ד) בפירושו הראשון לבאר כוונת הלבוש, שכשמתפלל ערבית אחר חצות שוב אינו יכול להשלים את תפילת המנחה ששכח, מאחר שאינו הזמן הראוי לתפילת ערבית לכתחילה, שלכתחילה יש להתפלל ערבית קודם חצות כמו קריאת שמע, ואותו זמן שאינו זמן תפילה לכתחילה אינו ראוי לתשלומין. וכן כתב הדרך החיים (דיני תשלומי תפילה סעי' ה. הובא במשנה ברורה שם ס"ק טו. וראה מה שכתבנו עוד בדבריו בבאר יעקב ח"א ויצא הערה ס).
אולם הפרי מגדים (שם) והתהלה לדוד (שם) חולקים על הדרך החיים והאליה רבה, וסוברים שודאי מי שלא התפלל מנחה יכול להשלימה כל הלילה, מאחר שזמן תפילת ערבית הוא לכתחילה כל הלילה. ולדבריהם צריך לומר אחד מהטעמים הנ"ל לחלק בין ערבית לקריאת שמע.
