האם מותר להתפלל במקום שיש ריח חזק של בואש?
שאלה:
האם מותר להתפלל במקום שיש ריח חזק של בואש שמתיזים בהפגנות?
תשובה:
בפרשתן (ט, כט) ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרוש כפי. וברש''י אבל בתוך העיר לא התפלל, לפי שהיתה מלאה גלולים ולא רצה להתפלל במקום הטינופת, דאסור להזכיר שם של הקב''ה במקום טינופת,
יש לחקור במה שקורה לאחרונה שהמשטרה רוצה לפזר הפגנות הוא מתיזה חומר שיש בזה ריח רע במיוחד הנקרא בואש האם אסור להתפלל במקום שיש ריח זה או דילמא אין איסור להתפלל במקום שיש ריח חריף של בואש.
הנה מהא דקימ''ל (אור''ח סימן ע''ט ס''ק ח') דאסור לקרות קריאת שמע כנגד האשפה שריחה רע, א''כ לפי זה ה''ה לכאורה יש לאסור להתפלל במקום שיש ריח הבואש כיון שריחה רע.
אבל יש לדחות ראיה זו: ע''פ מה שכתב שם המשנה ברורה (ס''ק כ"ג) בשם החיי אדם (ג' י"ב) שדבר שטבעו ריח רע כגון עטרן וכדומה מותר להתפלל ליד זה, ולא נקרא צואה אלא מה שנסרח מחמת עיפוש, א''כ לפי דברי המשנה ברורה לכאורה אין שום איסור להתפלל במקום שיש את ריח הבואש, כך פסק שר התורה הגאון רבי משה שטרנבוך שליט''א.
אבל העיר ממה שכתוב בערוך השלחן (אורח חיים סימן ע''ו סעיף כ''א) וז''ל יראה לי דכשם שאסור לקרות ולהתפלל כנגד מי רגלים מדרבנן, כמו כן אסור נגד כל דבר המאוס כמו הקאות שמקיא או הרבה מליחות האף וכיחו וניעו מליחות הרוקים המתועבים, דלא גריעא ממי רגלים והכון לקראת אלהיך ישראל ויש מי שמקיל בזה ולא נראה לי, וא"כ לדבריו אסור להתפלל כשמריח את מי הבואש.
ויש סברא לאסור להתפלל כשיש ריח בואש משום דמטריד כוונתו: כעין מה שכתב במקור חיים לבעל החות יאיר סימן ס''ק ד' שמי שקץ בריח של שום או של טבק וכדומה לא יתפלל במקום שיש ריח כזה מפני שמבטל את כוונתו וטורד את דעתו, אע''פ שזה בודאי אינו גדר של ריח רע, א''כ ה''ה בריח של הבואש.
ולענין הלכה: פסק שר התורה הגאון האדיר רבי חיים קנייבסקי זצ"ל שלכתחילה לא יתפלל שם במקום שיש ריח בואש, אבל יש חולקים דסבירא ליה דאפשר להקל לכתחילה.
