האם בזמננו יש חיוב מדינא ללוות אורח לאחר שהתארח בביתו?
שאלה:
האם יש חיוב מדינא ללוות אורח לאחר שהתארח בביתו?
תשובה:
ברמב"ם (פרק י"ד מהלכות אבל) מביא דחיוב לויה הוא מצוה מדרבנן, וע"ש ששכר ההלוייה מרובה מן הכל, וגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה ולוויים יותר מהכנסתם, חכמים אמרו כל שאינו מלווה כאילו שופך דמים.
ועיין בבאר הגולה דהביא מגמרא דסוטה מו: כופין ללויה כדרך שכופין לצדקה וב"ד היו מתקנים שלוחים ללות אדם העובר ממקום למקום ואם נתעצלו בזה כאילו שופכי דמים אפילו המלוה את חבירו ד' אמות יש לו שכר הרבה ע"ש, ובזוה"ק פרשת וירא מפליג מאוד במצות לויה והיא שמירה, וזה לשון הזוה"ק שם: תא חזי כד בר נש עביד לויה לחבריה איהו אמשיך לשכינתיה לאתחברא בהדיה ולמהך עימיה באורחא לשיזבא ליה ובגון כך בעי לבר נש ללוויי לאושפיזא בגין דחבר ליה לשכינתא ואמשיך ליה לאתחבר בהדיה, ועיין בשו"ע חו"מ סי' תכ"ז ובסמ"ע שם דהאידנא אין נוהגין ללוות תלמיד לרבו עד פרסה שבזמן הזה מוחלים על כבודם ויש לילך עמו או עם חבירו עד השער או לכל הפחות ד' אמות, ולא נהגו ליזהר היום אף בזה.
ובערוך השלחן כתב שהיום הנוסעים יחד באוירון או ברכבת כיון דיש תמיד אנשים שנוסעים עמו נחשבים כלוויה ולכן אין מצוה, וכ"כ בספר עמק הברכה בשם החזון איש זצ"ל, אך החפץ חיים זצ"ל בליקוטי הלכות פ' עגלה ערופה נראה שם דס"ל דעכ"פ ד' אמות לכל הפחות חייב אף שיש שיירות בדרך וכדומה.
ובשם כ"ק האדמו"ר מסאטמר זצ"ל (רבי יואל טיטלבוים) שמעתי שעיקר מצות לויה על זקני העיר דהיינו ת"ח אבל פשוטי המון עם אין בהם המצוה, ויש לצרף השיטות בזה שאם הוא ביחידות החיוב חל לכל אחד ללוותו, שאז מזיקין לא יתגרו בו, וכפשטות הסוגיא בסוטה מ"ו, וברמב"ם הנ"ל, אבל כשיש עוד נוסעים עמו, כשהוא צדיק ומתפלל עבורו ומברך אותו כשמלוהו יש בזה ברכה וחסד, אבל בפשוטי העם כשיש אחרים מלוין אותו לא נהגו ללוות כלל, וא"ש מנהגי ישראל להקל בזה.
אמנם ראיתי אצל הצדיק רבי שמואל יוסף רבינוב זצ"ל שנהג ללוות כל אחד, שיצא מביתו עד הרחוב ושאלתי אותו פשר הדבר והלוא לא נהגו כן, ופירש שמבואר בסה"ק שצריך כל אחד להחזיק איזה מנהג מיוחד טוב שיזכיר לאחר אריכות ימים והוא בחר לעצמו הנהגה זאת!
