דמי שדכנות לגומר השידוך
שאלה:
ראובן ושמעון שוחחו בשבחו של אברהם להצעת שידוך. לפניהם ישב לוי ושאל שמא אברהם יכול להתאים לאחותו. ראובן (השדכן) השיב כי אברהם לא מתאים למשפחתכם, אך אבקש מהבחור יצחק המלצה על בחור מישיבתו עבור האחות. נענה לוי ואמר: שמא יצחק עצמו מתאים לאחותי. ואכן בס"ד ראובן המשיך וניהל את הצעת יצחק לאחותו והשידוך נסגר למזל"ט.
האם ע"פ דין ראובן יקבל את כל דמי השדכנות, או שמא כיון שהרעיון של אח הכלה, הוא 'מתחיל' השידוך ויקבל שליש, וממילא השדכן רק נחשב ל'גומר' ויקבל חלקו.
תשובה:
ראובן הוא השדכן ויקבל תשלום מלא. למרות שבדרך כלל 'מתחיל' שהעלה רעיון מקבל שליש, והגומר מקבל את השאר (ציוני הלכה - נישואין שז), אך שונה מקרה זה שהאח לא העלה 'רעיון' כלל, שהרי אינו מכיר כלל את המדובר, אלא רק סיפר שיש לו אחות והתעניין שמא השם ששמע זה עתה יכול להתאים. וכפי שלא יעלה על הדעת שאב המספר לרבני הישיבה שיש לו בת ומבקש להציע לה שידוך, ייחשב 'מתחיל'.
וכל עוד שלא הציע לאחד מהמדוברים לא נחשב כמתחיל, קל וחומר ממה שכתב הנודע ביהודה (חושן משפט תנינא לו) שמתחיל לא נקרא אלא כשהשווה אותם בכל העניינים. ואף שאין המנהג כן, אך בוודאי כשלא דיבר עם הצדדים מאומה, לא נחשב 'מתחיל'.
ומלבד זאת אף אילו היה נחשב בזה למתחיל, כיון שהוא אח המדוברת ומנהג העולם שאינו מקבל שדכנות (הרחבנו שם שהקובע בזה הוא 'מנהג העולם'), הרי שכל דמי השדכנות מגיעים לגומר. כמבואר בפתחי תשובה (חושן משפט קפה, ג) כשהקרובים גמרו את השידוך "אין לקרובים כלום בשדכנות... ויינתן גם חלקם למתחילים".
