גרם הפסד למנהל דירות נופש
שאלה: ראובן בא לשכור דירה משמעון לב' שבועות באיזור שרבים מבקשים לנסוע לנפוש שם, ונמשך הענין בינם כמה שבועות ולבסוף לא נגמר הענין מחמת סירובו של ראובן, ועדיין לא חתמו כלום. ועכשיו תובע שמעון שראובן הפסידו ממון, כיון שהי' יכול כבר להשכיר הבית מזמן, וגם כמה פנו אליו בדבר שכירות הדירה, אך דחה אותם כי שמעון הי' עמו במו"מ לשוכרה.
תשובה: אי אפשר לחייבו כלום, דלא הוי אלא גרמא, ומבטל כיסו של חבירו. ויותר מזה, כי כן דרך המסחר, אשר יש שבסופו של דבר בטל הענין ואין מגיע לידי גמר.
ויותר מזה מבואר ברא"ש (פ' כיצד הרגל) דהסוגר בית חבירו ומנעו מלהשכירו אינו אלא גרמא, דס"ל להרא"ש דדמי למבטל כיסו של חבירו, ואפילו הוציאו מכיתו וסגר עליו פטור, עי"ש, ונפסק ברמ"א (חו"מ, סי' שסג, סעי' ו), עי"ש. ונראה דאף לשיטת הרמ"ה שהביא הטור (שם), דבחצר העומד להשכיר חייב, דהוי בכלל גרמי, היינו מכיון דעשה מעשה שסגר בפועל עם מנעול, וכן דהוי ברירא הפסידא, משא"כ בנידון דידן דברור הוא שאינו אלא גרמא, וגם לא ברירא בהדיא שהפסידו.
עוד יש לומר בזה, דשאני התם שעשה כן במזיד, וגרם לו הפסד, משא"כ הכא, בנידון דידן שאינו אלא שוגג, דהרי לא עשה כן במתכוין דהוא חשב שישכור את הדירה, ובזה נראה דאתאן לפלוגתת הפוסקים אם שוגג דגרמי חייב.
דדעת הרמב"ן שהוא פטור, וכן סוברים עוד ראשונים ז"ל, אך הש"ך (סי' שפו, ס"ק ו) הכריע שהוא חייב, עי"ש. וממילא יכול לומר קי"ל כפוסקים דגרמי בשוגג פטור.
ונראה, דבנידו"ד הוא פטור אף בדיני שמים, דהנה מבואר בפוסקים דבמבטל כיסו של חבירו, דקי"ל דאין עליו אלא תרעומת, אינו חיב אפי' לצאת ידי שמים, וכמבואר בארוכה בשו"ת אמרי בינה (סו"ת, סי' א), עי"ש. ומכל הלין נראה לענ"ד דהצדק עם השוכר, וא"א לחייבו כלום,
והאמת והשלו' אהבו.
