בנו בית הכנסת, ומבקשים תורמים לריהוט הפנימי, במה יבחר
שאלה:
בנו בית הכנסת חדש ויש להם ספר תורה, ומבקשים מנדיבי לב לתרום לריהוט הפנימי ולצרכי בית הכנסת, מה עדיף, א. האם ארון קודש? ב. האם ספרי לימוד ש"ס ופוסקים מפרשי הש"ס? ג. האם תאורה לכל בית הכנסת והחדרים הנלווים וגם נרות לשמן לפני העמוד? ד. האם ספסלים ושלחנות? ה. האם אינסטלציה, לברזים, למים, וחדר נוחיות? מהו סדר העדיפויות?
תשובה:
נאמר בפרשת בהעלותך (במדבר ח, ב) "דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת" וגו'. ופרש"י (שם) למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות.
והקשה הרמב"ן (שם) ולא נתברר לי למה נחמו בהדלקת הנרות, ולא נחמו בקטורת בקר וערב ששבחו בו הכתוב (דברים לג י) ישימו קטורה באפך, ובכל הקרבנות, ובמנחת חביתין, ובעבודת יום הכפורים שאינה כשרה אלא בו, ונכנס לפני ולפנים, ושהוא קדוש ה' עומד בהיכלו לשרתו ולברך בשמו, ושבטו כולם משרתי אלהינו. ועוד מה טעם לחלישות הדעת הזו, והלא קרבנו גדול משל נשיאים, שהקריב בימים ההם קרבנות הרבה כל ימי המלואים.
וביאר הרמב"ן, אבל ענין ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו.
ובלשון הזה מצאתיה במגלת סתרים לרבינו נסים, שהזכיר האגדה הזו ואמר, ראיתי במדרש כיון שהקריבו שנים עשר שבטים ולא הקריב שבט לוי וכו', אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה דבר אל אהרן ואמרת אליו, יש חנכה אחרת שיש בה הדלקת הנרות ואני עושה בה לישראל על ידי בניך נסים ותשועה וחנכה שקרויה על שמם, והיא חנכת בני חשמונאי, ולפיכך הסמיך פרשה זו לפרשת חנכת המזבח.
וראיתי עוד בילמדנו (תנחומא בהעלותך ה) וכן במדרש רבה (טו ו), אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, לך אמור לאהרן אל תתירא, לגדולה מזאת אתה מוכן, הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגין, אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו - וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם. והנה דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים והקרבנות בטלין מפני חורבנו אף הנרות בטלות, אבל לא רמזו אלא לנרות חנכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותנו. וכן ברכת כהנים הסמוכה לחנכת הנשיאים נוהגת לעולם, דרשו סמוכין לחנכת הנשיאים מלפניה ומלאחריה בכבודו של אהרן שלא נמנה עמהם, עכ"ל.
הרי שעדיף לתרום את האפשרות השלישית של תאורה לבית הכנסת והחדרים הנלווים, אם בכלל התאורה גם פמוטים לחנוכה, שהם עדיפים וקודמים.
אך אין משם ראיה גמורה, כי לא אספו כסף אז לספרים, ואם כן יתכן בימינו שעדיף כסף לספרים, כמבואר ברא"ש (ריש הלכות ספר תורה) וכן פסק בשו"ע (יו"ד סימן ער ס"ב), שבימינו מקיימים מצות כתיבת ספר תורה בכתיבת ספרים, כיון שאין רגילות ללמוד מהספר תורה, וכמבואר בגמרא מסכת כתובות (דף נ ע"א) וצדקתו עומדת לעד, רב הונא ורב חסדא, חד אמר: זה הלומד תורה ומלמדה, וחד אמר: זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים.
אמנם יעוי' בחשוקי חמד עמ"ס נדרים (דף לו ע"ב) בדבר השאלה, מה לתרום לבית הכנסת, "כתובים" על קלף או ש"ס? והשבנו שם ששמעתי שגיסי מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל הורה לאחד שבא לתרום ספרים לבית המדרש, שיתרום כתובים על קלף, מפני שאם יתרום ש"ס או שאר ספרים, הרי שכשיבוא משיח צדקנו במהרה בימינו, ויחזור הדין דדברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן, יגנזו את כל התורה שבעל פה, ולכן עדיף לתרום כתובים על קלף שהם ישארו אף לעתיד לבוא, ע"כ, ולכאורה הרי זה כסברת הרמב"ן, שעדיף דבר הקיים לעולם, שנרות חנוכה יהיה גם בזמן שאין בית המקדש. וכעין זה גם מגילה על קלף יהיה גם כשיתבטלו הספרים.
אמנם יתכן שעדיף לתרום לאינסטלציה וחדר נוחיות, וזאת על פי המבואר בביאור הלכה (סימן ג ד"ה יהא) וז"ל: ראיתי באיזה מקומות שמתעצלין בבניית בית הכסא לרבים, ויש על ידי זה כמה מכשולות שמלבד שחסר על ידי זה מדת הצניעות עוד באין עי"ז לכמה קלקולים... ע"כ מצוה רבה לסייע בזה כדי להסיר המכשולות האלו מישראל ויזכירו את שמו יתברך בקדושה. א"כ אולי עדיף לתרום לאינסטלציה ולנוחיות.
