בליעה בצונן בקליפת ביצים
שאלה
קליפת ביצה היא דבר נקבובי. זו הסיבה שביצים ישנות שבושלו לא יוצאות אליפטיות אלא יש בהן מגרעת, כי הנוזלים מתאדים דרך הקליפה.
כעת נשאלת השאלה, נפלה ביצה צוננת ולא מבושלת, או מבושלת, לתוך רוטב בשרי - האם נעשית בשרית? האם ראוי לא להשתמש בה לחלבי (באופן שאחרי ניגוב לא רואים צבע של הרוטב הבשרי בולט על הקליפה). וה"ה נשאל בנפלה הביצה לתוך חלב צונן.
תשובה
קליפת ביצה אינה נחשבת הפרדה להתיר משום שהיא מנוקבת, ולכן אם הרוטב חם נכנסים בליעות בביצה למרות הקליפה ואסור לאוכלה בחלב. אמנם אם הרוטב הוא צונן, ולא חריף, נראה שיכול להדיחה ולאוכלה בחלב.
מקורות להרחבה:
כתב השו"ע (יו"ד סימן צ"ה ס"ב) ביצה שנתבשלה בקדרה עם בשר, ואפילו בקליפה אסור לאכלה בכותח (חלב). וכתב הט"ז (שם) בשם הרשב"א (שו"ת ח"א סימן תקט"ז) שקליפת הביצה בבירור מנוקבת היא, וכותב הפמ"ג דלכן אין להתירה משום נ"ט בר נ"ט.
וכתב הרמ"א (שם) דדווקא לאכול עם בשר או חלב עצמו, אבל ליתנן בכלי שלהם מותר לכתחילה. וכן אם לא נתבשלו רק עלו בכלי של בשר מותר לאכלן עם חלב עצמו וכן להפך.
והנה לפי זה שהקליפה היא נקבובית, היה מקום לדון בביצה רכה שאינה מבושלת שנפלה לרוטב בשרי צונן, אם תועיל הדחה, מכיון שנכנס מהרוטב לתוך הביצה ולא שייך להדיח דבר לח. אלא שבדברי הפוסקים שדנו לגבי קליפת ביצה שהיא מנוקבת מצינו רק לעניין זה שאין לומר דהוי נ"ט בר נ"ט, ואנו אומרים שלמרות שיש קליפה הבליעות עוברות כשהרוטב חם, ואילו לעניין להחשיב את הרוטב שמחוץ לביצה כמעורב עם הנוזל שבתוך הביצה, עד כדי כך לא מצינו. ועל כן מסתבר לומר שהנידון לגבי נקבוביות הביצה הוא רק לעניין זה שהקליפה היא בולעת, וממילא אם הרוטב צונן אין חשש שנכנס ממש מהרוטב ומתערב בביצה הרכה, ורק ברוטב חם הקליפה אינה חסינה מפני בליעות, ולכן בצונן יש להתיר בהדחה.
