בירך המוציא ולישב בסוכה ועף הסכך
שאלה:
בירך 'המוציא לחם מן הארץ' וגם 'לישב בסוכה', ולא הספיק לאכול עד שבאה רוח חזקה והעיפה את הסכך, ורוצה עכשיו ללכת לחפש את הסכך ולהשימו מחדש על סוכתו, איך יתנהג בענין שתי הברכות?
תשובה:
בענין ברכת המוציא - נראה שיאכל פירור לחם מחוץ לסוכה, כדי שברכת 'המוציא' לא תהיה ברכה לבטלה, ואף על פי שהוא נוהג לא לאכול ולא לשתות כלום מחוץ לסוכה ואפילו אכילת ארעי כמבואר בשו"ע (סימן תרלט ס"ב ובמשנ"ב ס"ק יד), בכל זאת עדיף שיאכל אכילת עראי מחוץ לסוכה כדי להציל את ברכת המוציא שלא תצא לבטלה, והדבר דומה למה שכתב הרמ"א (סימן רעא ס"ה ובמשנ"ב ס"ק כו) אדם ששכח להבדיל עד לאחר שבירך המוציא ונזכר קודם שאכל, יאכל תחלה ואח"כ יבדיל, כדי שלא תהיה הברכה לבטלה. יעו"ש, הרי שמוטב לו לאכול קצת באיסור, כדי להציל את הברכה, וה"ה בעניננו.
ויש לדון דאולי עדיף לא לאכול גם את הפירור מחוץ לסוכה, ויתחיל מיד בעשיית הסוכה, ואין זה הפסק לגבי ברכת המוציא, דהליכה לא הוי הפסק, כמבואר במשנ"ב (סימן ח ס"ק לג) דהאחרונים הסכימו דעצם הליכה לא חשיב הפסק, שתי תשובות בדבר, א. דהתם הוה מחלוקת הפוסקים שיש אומרים דעצם ההליכה הוה הפסק, ואם כן למה צריך להכנס לספק ברכות, בשביל דבר שמותר לאכול חוץ לסוכה, ב. דהא כתב השו"ע (סימן רו ס"ג) שלא להפסיק בין הברכה לאכילה, יותר מכדי דיבור. ואם הוא רוצה להיות משובח ולאכול בסוכה יצא שכרו בהפסדו משום הני טעמי.
בענין ברכת לישב בסוכה - אין צריך לברך שנית, אלא שלא יפסיק בדיבור, ולא יסיח דעתו עד שיעלה את הסכך על דפנות הסוכה. והדבר דומה למבואר בשו"ע (סימן כה סעיף יב) מי שמניח תפילין של יד ובירך, ובתחלת ההידוק נפסק הקשר של יד, והוצרך לעשות קשר אחר, אם לא הסיח דעתו, אינו צריך לחזור ולברך, וה"ה בעניננו.
ואף על פי שאכל את הפירור מחוץ לסוכה לא הוי הפסק בין ברכת 'לישב בסוכה' למצות הישיבה בסוכה, כמבואר בשו"ע (סימן רט ס"ה) ובמשנ"ב (סימן רט סק"ח) שאם בירך על כוס בורא פרי הגפן והתחיל לשתותו והיה מים, אם היה דעתו לשתות גם שאר יין, אין צריך לברך שוב על היין ואף דכוס זה היה מים, והתחיל לשתותו, אפילו הכי לא מקרי הפסק כיון שלא הפסיק בדיבור בינתיים, יעו"ש. הרי שטעימה לא הוי הפסק בין ברכת היין לשתיית היין, וה"ה בעניננו.
והנה מצינו דין דומה במשנ"ב (סימן תרלט ס"ק מח) במי שקידש בליל סוכות והתחיל לאכול ואחר כך ראה שהגג לא היה פתוח, שיאכל שוב כזית ויברך לישב בסוכה. יעו"ש. וצ"ע מאי שנא מהמבואר במשנ"ב (סימן כה סק"נ) שמי שיש בידו תפילין בלי קשר ובירך ועשה קשר והניח, דבדיעבד שפיר עולה לו הברכה שעשה, דעשיית הקשר אינה הפסק. ויש לתרץ דהמברך בסוכה שעל גבה גגון אינה סוכה כלל, ודינה כדין הבית, משא"כ במברך על תפילין שאין בה קשר, שם תפילין עליהם, אלא שיש בהם חסרון.
