בדיקת חמץ – בספרים, האם חייב לבדוק היטב כל ספר
שאלה:
המכין ספריו לפסח, האם חייב לבדוק היטב כל ספר שמא יש בו פירורי חמץ וכדו'.
תשובה:
דעת החזו"א זצ"ל (סי' קט"ז סקי"ג וסקי"ח) שחייבין מדינא לבדוק ספרים שמשתמש בהן לפעמים בחמץ משום חשש פירורים או לעשות בפניהם מחיצה, ואף שאמרו בגמרא (פסחים ז ב) פירורים לא חשיבי ואינו עובר בבל יראה ע"ש, מ"מ זהו דוקא לענין חיוב ביטול שא"צ, אבל אכתי יש חשש שיבוא לאוכלו וחייב בבדיקה ולכן דינו כמו בחמצו של עכו"ם שאע"פ שאין עובר עליו בבל יראה מ"מ תיקנו שעושה בפניו מחיצה שמא יבואו לאוכלו (ס"ס קט"ז). והנה מה שהוכיח מחמצו של נכרי צ"ב שבחמצו של עכו"ם החמץ ידוע ולכן חייב במחיצה שלא יבוא לאוכלו, אבל כשהחמץ לא ידוע ואף כשידוע אינו עובר עליו ומנלן שמחשש שמא נמצא חמץ שיתחייב לבדוק, או כשאינו בודק ומוכר יתחייב לעשות מחיצה, ובפרט בספרים שאין רגילים לאכול מהם - גם בשאר ימות השנה - גם אם מצא שם פירורים, מנלן שצריך לבדוק או לעשות מחיצה, ובמהר"ם חלאוה בסוגיא שם מבואר שפירורים דלא חשיבי היינו אף לענין חיוב בדיקה, וכן מבואר בביאור הגר"א סי' תמ"ב.
וע"ש בחזו"א שהביא ראיה לדבריו משוכר בי"ד שחייב לבדוק אם לא בדקו הבית, אף שאין השוכר עובר בבל יראה חיישינן שמא יבוא לאוכלו, הרי דחזינא דחייבו לבדוק חמץ שאינו ידוע אף שאינו עובר עליו בבל יראה, מ"מ יש לחלק דשם עלול למצוא גלוסקא יפה, אבל לבדוק לפירורים לעשות מחיצה לא שמענו, וכן כמדומני שמאיסי לאינשי לאכול פירורים שנמצאו בספרים דלא חשיבי ובפרט שמצויין "מילבען" (תולעים) ורגילים תמיד לזורקם.
ורבינו החזו"א זצ"ל נהג לעשות מחיצה בפני כל הספרים שבבית לפסח, אבל ב"מעשה רב" נראה הכרעה להגר"א זצ"ל שספרים שמשתמשים בהם בשעת סעודה צריך לבדוק (או למכור לנכרי) ומשמע ששאר ספרים אין חוששין, אבל הוותיקין נוהגים כל השנה ליזהר לא לאכול עם סתם ספרים שלא יצטרכו לבדוק לפסח, ובספרים שמשתמשים בסעודה כמו סידורים מצניעים ומוכרים לפסח וכהנ"ל.
