בדבר בעל תוקע מומחה שיודע לתקוע בצורה הפוכה
שאלה:
בדבר בעל תוקע מומחה שיודע לתקוע בצורה הפוכה, דהיינו שיודע לתקוע באופן שמושך האויר מבחוץ אל תוך השופר ומתוך כך נשמע קול השופר [דהיינו שבדרך כלל התוקע מוציא אויר מפיו אל תוך השופר במקום הצר והקול יוצא מהשופר במקום הרחב וכאן מושך אויר מבחוץ דרך מקום הרחב ועובר דרך מקום הצר אל תוך פיו רק החזקת שופר הוא מחזיק בדרך הרגילה דהיינו מקום הצר נמצא בפיו]
תשובה:
אודות מה ששאלתני בדבר בעל תוקע מומחה שיודע לתקוע בצורה הפוכה דהיינו שיודע לתקוע באופן שמושך האויר מבחוץ אל תוך השופר ומתוך כך נשמע קול השופר [דהיינו שבדרך כלל התוקע מוציא אויר מפיו אל תוך השופר במקום הצר והקול יוצא מהשופר במקום הרחב וכאן מושך אויר מבחוץ דרך מקום הרחב ועובר דרך מקום הצר אל תוך פיו רק החזקת שופר הוא מחזיק בדרך הרגילה דהיינו מקום הצר נמצא בפיו].
והביא בשם דודו זקנו מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל בדרך אפשר דממ"ש בגמ' ר"ה (כח ב) דשמע קול שופר יצא א"כ י"ל דגם באופן זה יצא אף שהקול משונה קצת מהקול הרגיל דסו"ס שמע קול מן השופר.
ובאמת דלא זכיתי להבין הראיה שהרי על זה כתב המחבר (סימן תקפו ס"ו) היה קולו עב מאד או דק מאד, כשר, שכל הקולות כשרים בשופר, עכ"ל. ומשמע דדוקא בקול שופר שיוצא מן השופר בדרך תקיעה רגיל אז אין חילוק אם הקול הוא עב או דק דזה הוא הקרוי קול שופר אבל אם הקול הוא קול שאינו נשמע בדרך תקיעה רגילה לכאורה יש לומר דאין זה קול שופר כלל.
והנלע"ד בזה דמתלת עניני איכא למימר שלא יצא ידי חובתו:
חדא דהא כתב הרמ"א (סי' תקפו סעיף יב) והוא הדין אם תקע במקום הרחב פסול (ר"ן פ"ב דר"ה). והטעם כתב במשנה ברורה (שם ס"ק ס) כיון דכתיב והעברת שופר תרועה דרך העברה בעינן דהיינו כדרך שהאיל מעבירו בראשו מחיים ובס"ק סב כתב דאפילו בשופר שעשוי כהוגן אם תקע במקום הרחב לא יצא והרא"ש אסמכיה אקרא דכתיב (תהילים קיח, ה) מן המצר קראתי י-ה (אשר"י שם פ"ג סימן ד בשם ירושלמי והר"ן שם ו, ב סוף ד"ה גמ'). והעולה מפורש מדבריהם דצריך שקול התקיעה יצא ממקום צר אל מקום רחב וזהו קול השופר, ומעתה אפשר לומר דמה שאמרו בגמ' שמע קול שופר הכונה לקול שופר כברייתו שיוצא ממקום צר אל מקום רחב.
עוד י"ל דקול זה אף שהוא גם קול הנודר מן השופר מ"מ אין יוצאין בו ידי חובה דאין זה נקרא קול שופר אף שהוא מחזיק השופר בדרך הרגילה מ"מ אופן שהוא תוקע הוא לא כדרך תקיעה ואין זה נקרא תקיעה ולא קול שופר דקול שופר הוא קול שיוצא מן המצר אל המרחב היכן שהשופר מתרחב וכאן הקול יוצא אל חלל הבטן ולכאורה הוה כתוקע לתוך הבור והדות שהקול מתעוות ביציאתו וכמו שכתבתם בשאלה שהקול הנשמע הוא קול משונה.
והטעם השלישי שלענ"ד נראה שהוא עולה על כולנה דהנה הלכה היא שאם יש סתימה ודבקה כתבה משנה ברורה (סימן תקפו ס"ק כט) דאע"ג דכשלא סתמו כשר לדעת המחבר כשסתמו גרע טפי דכשסתם בשאינו מינו א"כ אינו שומע קול שופר בלחוד רק קול שופר וקול דבר אחר שמעורב בו.
ועולה מדבריו דקול השופר אינו רק הקול היוצא מפי השופר אלא כל מה שיוצא מהצד הקצר אל הצד הרחב וממנו לאויר העולם הוא בכלל קול השופר שעל ידו יוצאים ידי חובת תקיעה. ומעתה בנד"ד שקול השופר אינו נשמע ממעבר הקול בדרך הצד הרחב אלא מתוך מעיו שוב אין יוצאים בקול ידי חובת תקיעת קול שופר.
