איזה משני אדרים הוי מזל דגים
שאלה:
הנה י"ב מזלות יש כנגד י"ב חודשי השנה וכל חודש ומזלו המסויים, ויש לעיין איזה משני האדרים שבשנה מעוברת הוי מזל דגים, ושאלה זו תלויה לכאורה בשאלת היסוד הידועה איזה משני החדשים בעצם חודש אדר הוא ואיזה אינו אלא טפל ותוספת.
תשובה:
וראיתי בלבוש או"ח (סימן תרפ"ה ס"א) שכתב:
"ואדר ראשון בשנת העיבור אין מזלו מזל דגים עד אדר השני, שאין אדר הראשון אלא תשלומים לחדשים שעברו בג' שנים להשלים חדשי הלבנה לחדשי החמה".
הרי שכתב דברים מפורשים דבאמת אדר הראשון אינו אלא תשלומים לשאר השנים אך עיקר אדר אינו אלא השני, ומשו"כ אין אדר הראשון מזל דגים.
וראה מש"כ החת"ס (שו"ת או"ח סימן קס"ג) יתירה מזו דמאחר וקיי"ל "דעשו אנשי כנה"ג השני לעיקר לענין נס משום מסמך גאולה לגאולה, א"כ הראשון הוא שבט ולא שייך אין מעבירין על המצות".
ודבריו חידוש גדול דבעצם אדר ראשון אינו אלא שבט, ולכאורה כתב כן בדרך הפלגה, מ"מ דבריו כעין דברי הלבוש המה.
אך בספר חזקוני עה"ת (שמות י"ז ט') כתב פירוש מחודש, וז"ל:
"בחר לנו אנשים שנולדו באדר השני ואין להם לירא ממכשפות שהרי אין בו מזל ובני עמלק מכשפנים הם ויש להם יכולת בי"ב מזלות ובעת שאין בו מזל אין כשוף מצליח".
הרי לן מדבריו דדוקא אדר השני אין בו מזל דגים ואין בו מזל כלל ולא כדברי הלבוש.
וכדבריו כתב גם הבני יששכר (מאמרי חודש אדר מאמר א' אות י"א ומאמר ד' אות י"א) והביא כן מספר דבש לפי מרבינו החיד"א שכתב כן בשם רבינו אפרים מבעלי התוס', עי"ש.
והבנ"י כתב לפי"ז לבאר למה תיקנו פורים באדר השני וז"ל: "ולשמע אוזן שמעתי שגזירת המן היתה על חדש אדר שני וכו'", עי"ש.
ובאמת איתא בירושלמי (מגילה ז' ע"א):
"ר' לוי בשם רבי חמא בר חנינה אותה השנה היתה מעוברת מה טעמה מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר".
ובקרבן עדה פירש שם דלכאורה מה דכתיב הוא חדש אדר יתירא הוא אלא ע"כ הכונה לחדש אדר שבכל שנה הוא חדש שנים עשר אבל השנה היה חודש שלש עשר, עי"ש. ולשיטת הבנ"י מן השמים היה שגזירת המן היה באדר השני שאין בו כשוף משום שאין בו מזל, כמבואר.
