שקר מחוץ לבית דין
בגמ': ונשבע על שקר למדנו עונש, אזהרה מנין ת"ל 'לא תשקרו' (בבא קמא קה, ב).
בסוגיין מבואר שהפסוק 'ולא תשקרו איש בעמיתו' אמור על נשבע לשקר בענין ממון, ובשבועות (ל:) מבואר שהפסוק מדבר שקר תרחק נאמר על הדיינים והעדים.
לפי זה כתב בספר אורח מישרים (סי' ט' סק"א) שבשקר במילי דעלמא אין לאו או עשה, רק יש בזה משום 'דובר שקרים לא יכון לנגד עיני'. והוכיח כן מסוגיות נוספות וכן מלשונות הרמב"ם בספר המצוות.
