שותפות עם גוי בעסק הפתוח בשבת
בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' כג) נשאל בדבר איש יהודי מפורסם אשר יש לו בנק, ונעשה שותף עם הבנק הממלכתי הגרמני ועי"ז מוכרח הוא להשאיר את הבנק פתוח בשבת. והשיב שהיתר שותפות גוי מבואר הוא בסוגיין ובשו"ע (או"ח סי' רמה) שישראל שותף עם גוי אין כאן איסור על עצם השותפות, ומה שאין אנו חוששים למראית עין שיאמרו שהישראל מרויח במה שעובד בשבת, הוא כמש"כ המגן אברהם (שם סק"א) הטעם שמכיון שהגוי שותף באמת הדבר ידוע ואין בזה חשש מראית עין עיי"ש.
אמנם כל זה באופן שהשותפות גלויה שהכל יודעים שגם לגוי חלק בעסק, או באופן ששותפות הישראל סמויה מן העין והעיקר נקרא על שם הגוי, כמו ששכיח בהרבה מקומות שהגוי הוא בעל העסק והישראל משקיע כספו כדי לחלוק עמו ברווחים, בזה כ"ש שמותר ואין כאן מראית עין. אמנם אם העסק נקרא על שם ישראל, והגוי הוא השותף בחשאי, בזה פשוט שיש בזה משום איסור מראית עין, וכן אם היה העסק שנים הרבה של ישראל לבד, וכל השלטים וכל הפרסומים ומודעות בזה הכל מפורסם ע"ש ישראל, קשה לבטל מראית עין גם אם הגוי נכנס לשותפות בגלוי, עד שיתפרסם הדבר באמת שמעתה עסק זה הוא שותפות גוי, ודבר זה התירו רק במקום הפסד.
והוסיף וכתב, ולבי אומר לי שכל מה שהתירו משום הפסד היינו שאם יפסיד ישבור מטה לחם שלו או כיו"ב הפסד הניכר לפרנסתו, אבל מה שעושים כמה עשירים כהיום שיש להם עשרות עסקים ושותפויות כאלה, אע"פ שהם כבר גבירים גדולים בעמם כידוע אלא שרוצים להרבות הונם מאד, ומכניסים עצמם כל פעם לעוד עסק גדול מזה שגורם להם לנגוע בשב"ק צפור נפשם של ישראל, ורוצים להשתמש בהיתר הפסד מרובה, כזה בעניותי מעולם לא נכנס במה שהתירו בשו"ע (שם סי' רמד ס"ו), ובדוק ומנוסה שכל אלו שמחפשים להם היתר בנוגע לשבת בתחילתן מתחרטין בסופן, כאשר היה גם מעשה אצלי עם אחד הגבירים בעמו ידיד שלי שיצא נקי מנכסיו עי"ז ר"ל, אמנם כמובן אם אין בזה חשש מראית עין, בזה אפשר למצוא היתר כנ"ל.
