עשיית ביטוח חיים

בגמ': והך דמיית לאחר מיתה יולדת נקבה היא ולאו בת ירושה היא אבל אחת בחייו ואחת במותו והא דלאחר מיתה יולדת זכר היא אימא ליחוש לאינצויי קא משמע לן (כתובות צא,א).

בדברי יחזקאל החדש (עמוד תג) כתבו בשמו שאמר שראוי הוא לעשות ביטוח חיים ויש בזה סגולה לאריכות ימים, משום שבעלי הביטוח הם עשירים ובעלי הצלחה, ומזלם יגרום שלא יארע לאדם שום אסון, כדי שלא יהיו בעלי הביטוח נפסדים.

והנה בשו"ת באר משה (ח"ח סי' קיח) נשאל בדבר עשיית בטוח חיים אם יש בזה חשש חסרון באמונה ובבטחון. והשיב, שיש להוכיח ממה שחז"ל כמעט בטלו ירושה דאורייתא בשביל שאבי הבת יתן נדוניא מרובה לבתו באופן שרק בני ובת בתה ירשו את אשר הביאה נדוניא לבעלה אם תמות בחיי בעלה, והגם שיש לבעל בנים ובנות מאשה אחרת אין חלק בנכסי האשה הזאת שקיבלה נדוניא מרובה מאביה. ולכאורה תימה מה ראו חז"ל לעשות כדבר הזה, יאמרו כל אב ואב יבטח בה' מה שיתהוה יתהוה עם בתה, ובטוח שבני ובנות בתה הקב"ה יזמין להם כל צרכם, אלא ודאי שכל אדם חייב מצד הדין לעשות כל מה שבידו שבני ובנות בתה יקבלו חלק יותר גדול ויהיה להם מזומן עפ"י דרך הטבע כל צרכיהם. וחששו שלא יתבטל ירושה דאורייתא ואמרו שאם אין מותר דינר לא אמרינן אלו נוטלים כתובת אמם ואלו נוטלים כתובת אמם דבמקום דקא מיעקרא לגמרי נחלה דאורייתא.

וכן הוכיח שם ממה שתיקנו המזבז אל יבזבז יותר מחומש, שמא יצא מנכסיו, וכן מעוד מקומות שוודאי אין בזה שום איסורא.

ובשבט הלוי (ח"ד סי' א) כתב שאין בזה משום חסרון בטחון ואמונה, שדבר פשוט שמה שהוא בטבע העולם, כזיקנה, ונשואי בניו ובהגיעו לזה אינו לפי כוחותיו להכין כל הנצרך לו אז כזה מצוה להכין בעוד מועד כדי שלא יצטרך לבריות, ואע"פ שאמת לאמיתו דמי שהוא במדרגת בטחון אמיתית בלי שמשטה את עצמו יכול להשליך על ה' כל יהבו והוא יעמוד לו בעת דחקו ויזמין לו פרנסתו והצטרכותו בדרך נס פלא, וע"ז כתיב (ירמיהו יז, ז) 'בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ' וכמש"כ המקנה סוף קידושין על המשנה מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שלכאורה זה סותר למה שאמרו שהאב צריך ללמד בנו אומנות, ויישב שוודאי צדיק גמור ובטוח באמת בכל מצפון לבו לא צריך לעשות שום השתדלות והקב"ה יהיה בעזרו וימציא לו הכל באופן נפלא, אבל סתם בני אדם שאינם מגיעים למדריגת בטחון כזאת עליהם להשתדל ולהנהיג בהם דרך ארץ, והרבה עשו כרשב"י ולא עלה בידם. והאריך בזה מעוד מאמרי חז"ל, וסיים, בהא דידן שאם לא יכין עצמו מעט מעט לחתונת בניו קרוב לודאי דלא יהיה יכול לעמוד בעול הזה בבת אחת פשיטא שאין בזה חסרון אמונה.