מלאכות ע"י גרמא בשבת
בגמ': ה"מ לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה (בבא קמא ס, א).
כתב הרא"ש (פ"ו סי' יא) בההיא דזורה ורוח מסייעתו, שלהכי חייב בשבת אע"ג דלא הוי אלא גרמא בעלמא. משום דמלאכה זו עיקר עשייתה ע"י רוח.
בכלי חמדה (פרשת ויקהל) כתב בשם בעל האבני נזר שעפ"י מה שאמרו בסוגיין שבשבת כיון דמלאכת מחשבת אסרה תורה יש סברא לאסור גרמא מה"ת כיון דהוא מחשב למלאכה אע"פ דלא עשאה בידים, ולכן במלאכת שבת כשאופן עשיית המלאכה כך הוא חייב אף בגרמא מצד מלאכת מחשבת, משא"כ היכא באופן עשיית המלאכה הוא בידים ממש אינו חייב על גרמא.
ועיין בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' צז) מה שכתב בענין המורה שעות של יד שנתחדש היום כי ע"י תנועת הגוף דממילא של אדם שמלובש בו מוסיף והולך תמיד ומה שהיו עושים ע"י משיכת הגלגל נעשה מאליו בגוף הלובש, מהו ללכת בה בשבת.
