לפני עור במוצ"ש למי שאינו נוהג כר"ת

בגמ': וקא עברי משום ולפני עור לא תתן מכשול (בבא מציעא צ, ב).
בשער המלך (אישות פ"ט הט"ז) כתב, בענין המונעים עצמם מלהדליק הטיטון [טבק לעישון] מנר של חלב, אם מותר להם ליתנם למי שנוהג בו היתר, שידליקנו, או שמא יש בזה משום לפני עור.
ובכתב סופר (או"ח סי' סו) כתב, שמותר לתת למי שאינו חושש להאיסור, עיי"ש.
ובשו"ת מנחת שלמה (מהדו"ת סי' ק) כתב, יש מחלוקת קדומה בעניין לפני עור בדבר שהוא מחמיר בו וחברו מיקל, כגון אם מי שנמנע מלעשן ביו"ט רשאי לכבד את חבירו בסיגריה הואיל והוא רגיל בזה, ואם המחמיר סובר מכח הכרעתו שאסור מסתבר שגם צריך לחשוש ללפני עור, אבל אם רק מחמיר על עצמו מפני מנהג אבותיו או רבותיו בזה אין לחוש ללפני עור, כי גם זה שנוהג איסור יודע שחבירו אין צריך להחמיר כמותו וכל אחד כמנהג אבותיו, וכן לדידן במי שמחמיר במוצאי שבת כרבינו תם.