לולב מעץ דקל שאינו עושה פירות
בגמרא, ארבעה מינים שבלולב, שנים מהם עושים פירות ושנים מהם אינם עושים פירות, וציותה התורה שהעושים פירות יהיו זקוקים לאלו שאינם עושים, ואלו שאינם עושים פירות יהיו זקוקים לעושים פירות, ואין אדם יוצא ידי חובתו בהן עד שיהו כולן באגודה אחת, וכן ישראל כשהם מתענים אינם נענים עד שיהיו כולם באגודה אחת, הצדיקים שהם כמינים העושים פירות והרשעים שהם כמינים שאינם עושים פירות.
ופירש רש"י (ד"ה שנים מהם), שהמינים העושים פירות הם האתרוג והלולב.
ודנו הפוסקים בדבר מיני עצי דקל שאינם מוציאים פירות, אם לולביהם כשרים לארבעת המינים, או שמא אין כשר אלא לולב ממין העושה פירות כמו שמשמע בסוגייתנו. והרבה האריכו בזה הפוסקים לענין לולב קנרי, ולהלן יובא רק מקצת מהדברים.
בבני ציון (שפירא שו"ת, ח"א סי' כב) הביא מה שכתב בשאלת שלמה (ווערטהיימער שו"ת, סי' סג), שלולבי עבר הירדן הגדלים באילן סרק שאינו מוציא תמרים אין יוצאים בהם מצוות לולב, כיון שצריך שתתקיים המצוה כדרך שהיא כתובה בתורה, ובתורה כתוב (ויקרא כג מ) 'כפת תמרים', דהיינו שיגדלו עליהם תמרים, ואם אין גדלים עליהם תמרים הרי הם פסולים. והבני ציון חלק עליו וכתב שכל אילן דקל קרוי 'כפת תמרים' כיון שהוא ממין המוציא תמרים, ואף על פי שסוג זה של דקל אינו מוציא פירות. והביא שכן כתב החתם סופר (סוכה לד: ד"ה ר' ישמעאל), שמפני זה נוהגים ליקח לולבים הגדלים במדינתינו אשר לעולם לא יוציאו תמרים בלי פקפוק, שאף על פי שאינם מוציאים תמרים הרי הם חשובים 'כפת תמרים', כי המין נקרא כן.
ובסוף תשובתו מסיק הבני ציון שבכגון זה יש להסתייע גם ממה שאמרו בירושלמי (פאה פ"ז ה"ה), שאם הלכה רופפה בידך צא וראה מה הציבור נוהג, ונאמנת עלינו עדותו של החתם סופר שכתב שכן נוהגים ליקח לולבים אלו בלי פקפוק. ובעיר ירושלים ראינו לרבנים הזקנים שהיו מהדרים בדווקא ליקח לולבי עבר הירדן למצוה, ונתנו להם משפט הבחירה יותר משאר לולבים המוציאים תמרים, כיון שלולבי עבר הירדן מוחזקים שלא תתחלק בהם התיומת, או שרצו להראות חידוש בנטילתם שגם לולבים אלו כשרים למצוה אף על פי שאין הדקל מוציא תמרים, ועל דרך שכתב הט"ז (או"ח סי' תרמז סק"ב) שיש הידור בנטילת ערבות שאינן גדלות בנחל כדי להראות החידוש שאף הן כשירות לברכה.
ושם (סי' כב) הובאה תשובת המנחת אלעזר, שכתב שדקלים אלו מצויים בארצות הצפון שאוירן אינו חם ולכן לעולם לא יבשילו פירותיהם אפילו לכלל פרי בוסר, ובגאליציען היו אבותינו גדולי התורה לוקחים לולבים דקים מגינות השרים של העמים אף על פי שפשוט שבהיותה נוטה לצפון והאויר שם קר לא יגדלו תמרים על הדקלים אשר שם. והאריך לברר כשרותם של הלולבים הללו לכתחילה, שכיון שהוא מין המוציא פירות אלא שהאקלים גורם לו שלא יוציא, הרי הוא בכלל כפות תמרים. אמנם אבותיו בעל השם שלמה ובעל הדרכי תשובה היו מהדרים להביא לולבים ממקומות החמים שבהם גדלים תמרים, ואף הוא נוהג כן מהיות טוב, אבל מעיקר הדין ודאי גם לולבי דקלי סרק כשרים לכתחילה.
