כתיבת קוויטל בשבת לבקש רפואה מצדיק

בגמ': ואי לא ליבקי שכבא דשכיב בשבתא ונישקליה לידיה ונותבה אטחליה (גיטין סט, ב).

בענין רפואה בדרך סגולית ושלא כדרך הטבע, כתב הג"ר שלמה קלוגר (שו"ת ובחרת בחיים סי' פז) בתשובה למנהלי עדת ישורון בקהילת זלאטשוב, בענין חילול שבת בעקבות הוראה הרעה ומקולקלת אשר נעשה בקהילתכם בשבת העבר אשר הורה מורה אחד לחלל שבת בחילול אחר חילול, לכתוב בשבת קוויטל ושיסע יהודי יותר מג' פרסאות שהוא איסור דאורייתא, ובסוסים של יהודים ובשליחת מעות חוץ לתחום וכו'. 

והוסיף עוד חטא על פשע ששלח שני אנשים יהודים לשני מקומות עם פדיונות, והנה באמת הוראה זו מקולקלת מאד מאד, כי אף שבדין זה פשוט שפקוח נפש דוחה שבת, אך לא הותר רק ברפואה שהוא בדרך הטבע, ואף בזה צריך שיהיה מומחה ידוע בדוק ומנוסה, אבל בדרך נסי ותפלה לא הותר בשום אופן אפילו יהיה המתפלל כרבי חנינא בן דוסא, לא ניתן לדחות שבת עבור זה.

ובשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' רכה) האריך לתלות ענין זה בנידון הפוסקים על חילול שבת ברפואה סגולית, וכתב עובדא ידענא בעיר מולדתי בזלאטשוב שהיה חולה מסוכן, ובאותו זמן היה מו"ר הגה"ק מוהר"ש אבד"ק בעלז זצ"ל משובתי ש"ק בבראד, והתיר דיין אחד לכתוב ע"י עכו"ם בש"ק שם החולה ואמו ושלח לבראד, והרעיש הגאון מהרש"ק ז"ל ופסל את הדיין מלהורות עוד, וכבוד מו"ר הגה"ק הנ"ל נתרעם ג"כ על הכותב ואמר, עכשיו אני מחויב להתאמץ שישיג החולה רפואה שלא יוגרם על ידי חילול ש"ק, וכן היה שנתרפא, ובכל אופן הדומה לזה אין להקל, ובפרט בדור הזה אין להקל מכמה טעמים, ועל כיוצא בזה אמרו שבת הוא מלזעוק וכו' יכולה היא שתרחם וכו'.