יהודי וגוי ששחטו יחד

בגמ': דתניא שור שדחף את חבירו לבור בעל השור חייב בעל הבור פטור רבי נתן אומר בעל השור משלם מחצה ובעל הבור משלם מחצה (בבא קמא נג, א). 

בשו"ע (יו"ד סי' ב ס"א, יא) פסק המחבר ששחיטת עכו"ם נבילה, ואם ישראל ועכו"ם אוחזין בסכין ושוחטין פסולה.

בש"ך (סק"ל) הביא דעות החולקות, וסוברות שכיון שיש אחד מהם שהוא בר שחיטה, השחיטה כשירה.

בשמלה חדשה (סי' כח) המליץ בעד המחבר וכתב, היו הכשר והפסול שוחטים כאחת, אפילו אוחזין שניהם בסכין אחד ושוחטין, כיון שכח שניהם הוא, פסול, משום שזה כאילו שחט כל אחד חציה.

בתבואות שור (אות נב) הוכיח לנידון זה, ממה שאמרו בסוגיין שור שדחף את חבירו לבור, אם אומרים שכל אחד עשה כל הפעולה או שכל אחד עשה חציה.