טבעות לאגידת הלולב מעלי שביעית
בגמ': חופיא ועבדיה שרשורא לא קני מאי טעמא דהדר סתר ליה והוי חופיא (בבא קמא צו, א).
בדרך אמונה (שמיטה פ"ח הי"א ביאור ההלכה ד"ה הלוקח) כתב, שמותר לעשות מעלי לולב של שביעית טבעות לאגוד הלולב אף למחמירים לנהוג בו קדושת שביעית, כיון שהטעם של המחמירים לנהוג בו קדושת שביעית כיון שעשוי לטאטא עמהם את הבית, וכשעושה טבעות ונרתיק מהעלים עדיין יש אפשרות לטאטא אתו,
כיון שאפשר לפתוח את הטבעות והעלים ושוב יהיו ראויים לטאטא כמו שמבואר בסוגיין חופיא ועשהו שרשורא [חבל] אינו קונה כיון שאפשר לסתור את החבל ולהחזיר למצב שהיה, הרי מוכח שע"י שעושה מעלים חבל אינו נפסק מהשימוש שהיה ראוי קודם, ארם ראוי להזירו לקדמותו.
עוד כתב עפ"י סוגיין שאמרו 'הגזלנים ומלוי בריבית שהחזירו אין מקבלין מהם', והיינו שאם כבר נאכל ואינו בעין אין מקבלין מהם מפני תקנת השבים, וכ"ש כאן בממון שאין לו תובעין, ועיקרו לרוב הפוסקים מנהג, אין לנו להחמיר עליו להתחסד ולשלם ממה שנאכל אלא רק מה שיש לו, ודי בכך לקבל ברכת הקב"ה ולא יחוש על העבר אלא עכשיו יפריש מעשר מכספו ויתן לצדקה ויצא מכל פקפוק.
