התעסקות פועל בנבילות וטריפות
בגמ': התם משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב (בבא מציעא צב, א).
בשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ק ח"א סי' קכב) נשאל האם בפועל יש איסור של מתעסק בנבילות וטריפות.
בתשובתו כתב להוכיח לנידון זה גם ממה שאמרו בסוגיין, נזיר שאמר תנו לאשתי ובני אין שומעין לו, משום לך לך אמרינן לנזירא לכרמא לא תקרב, ופירש רש"י קנסא הוא דקנסוהו שימנע מלהשכיר עצמו לענבים. ולכאורה למה לא אמר הטעם משום איסור סחורה, אלא ע"כ שבפועל לא חששו לזה.
וכיוצא בזה כתב להוכיח ממה שאמרו, השוכר את הפועל לעשות בנטע רבעי הרי אלו לא יאכלו, ולא אמרו לאסור מטעם סחורה בדבר אסור.
ובדובב מישרים (ח"א סי' מ) כתב, שאין ראיה מהמבואר בסוגיין לגבי נזיר לנידון פועל בדבר אסור, על פי מה שכתב הפמ"ג בפתיחה כוללת (ח"א אות יז) בשם המדרש, שמה שהתורה אסרה ענבים לנזיר היינו משום סייג שלא יבוא לשתות יין. ועפי"ז כתב, שם שלכן מותר לו לעבוד בענבים כיון שזה גזירה לגזירה.
וע"ע באמרי יושר (ח"א סי' קיח, ח"ב סי' קט), וחלקת יואב (יו"ד סי' יח) על הראיה מסוגיין.
